גישתו של היינץ קוהוט לנרקיסיזם ושיטת 12 הצעדים
גישתו של היינץ קוהוט
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
גישתו של היינץ קוהוט לנרקיסיזם ושיטת 12 הצעדים
היינץ קוהוט הוא אחד מהתיאורטיקנים המרכזיים בתחום הפסיכואנליזה, במיוחד בתחום הנרקיסיזם. הוא פיתח את "פסיכולוגיית העצמי", שמציעה הבנה מעמיקה של נרקיסיזם כבעיה שנובעת מפגיעות בהתפתחות העצמי. להלן סקירה מקיפה על גישתו של קוהוט לנרקיסיזם:
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
עקרונות מרכזיים נרקיסיזם כהפרעה בעצמי
קוהוט ראה בנרקיסיזם הפרעה המתבטאת בפגיעות במבנה העצמי של האדם. במקום לראות בנרקיסיזם רק כשאהבה עצמית מוגזמת, קוהוט זיהה שהפרעה נרקיסיסטית היא תוצאה של חוויות ילדות שבהן העצמי לא קיבל את התמיכה, השיקוף והאידיאליזציה הנדרשים להתפתחות בריאה.
חוויות עצמי מרכזיות:
קוהוט זיהה שלוש חוויות עצמי מרכזיות החשובות להתפתחות העצמי הבריאה:
שיקוף (Mirroring): הצורך שהילד יקבל אישור והכרה מהדמויות המשמעותיות, בעיקר ההורים.
אידיאליזציה (Idealization): היכולת של הילד לראות את ההורים כדמויות אידיאליות וכל-יכולות.
תאומות (Twinship): הצורך של הילד להרגיש דומה לאחרים ולחוות תחושת שייכות.
פגיעות בהתפתחות העצמי:
כאשר הילד אינו מקבל את השיקוף, האידיאליזציה או התאומות בצורה מספקת, הדבר יכול לגרום לפגיעות בהתפתחות העצמי ולהתפתחות הפרעות נרקיסיסטיות. קוהוט זיהה שהפרעות נרקיסיסטיות הן תגובה לפגיעות אלו.
מאפייני הנרקיסיזם לפי קוהוט
עצמי גרנדיוזי (Grandiose Self)
במצב של פגיעה בשיקוף, הילד מפתח "עצמי גרנדיוזי" כדי לפצות על חוסר האישורים וההכרות. עצמי זה מתבטא בתחושת גדלות, עליונות, וצורך מתמיד באישורים חיצוניים.
אידיאליזציה פתולוגית
במצב של פגיעה באידיאליזציה, הילד מתקשה לפתח תחושת ביטחון פנימית ומנסה למצוא דמויות אידיאליות מבחוץ בצורה מוגזמת. הדבר מתבטא בצורך לראות אחרים כאידיאליים כדי להרגיש מוגן ובטוח.
תחושת ריקנות ובדידות
כאשר הילד אינו מקבל תחושת תאומות מספקת, הוא עלול לחוות תחושת ריקנות ובדידות, תחושה שאף אחד לא מבין אותו או דומה לו.
טיפול נרקיסיסטי לפי קוהוט
אמפתיה ושיקוף בטיפול
קוהוט הדגיש את חשיבות האמפתיה בטיפול. המטפל צריך להבין ולהזדהות עם חוויות המטופל ולשקף אותן בצורה אמפתית. שיקוף חיובי עוזר לתקן את הפגיעות בהתפתחות העצמי ולחזק את תחושת הערך העצמי.
בניית קשר טיפולי
המטפל צריך לבנות קשר טיפולי המבוסס על אמון וביטחון. המטפל משמש כדמות יציבה ותומכת שמספקת את הצרכים שהמטופל לא קיבל בילדותו.
חיזוק תחושת העצמי
המטפל עוזר למטופל לחזק את תחושת העצמי שלו על ידי הכרה בהצלחות ובחוזקות של המטופל. המטרה היא לפתח תחושת ערך עצמי פנימית שאינה תלויה רק באישורים חיצוניים.
עיבוד חוויות עבר
המטפל עובד עם המטופל על עיבוד חוויות עבר פוגעות, כמו חוסר שיקוף, חוסר אידיאליזציה וחוסר תאומות. עיבוד זה עוזר לשחרר את המטופל מההשפעות השליליות של החוויות הללו ולבנות תחושת עצמי יציבה ובריאה.
דוגמאות לטיפול נרקיסיסטי
מטופל עם עצמי גרנדיוזי:
המטפל מזהה את הצורך המתמיד של המטופל באישורים חיצוניים ומשקף לו בצורה אמפתית את תחושת הגדלות שלו. דרך העבודה הטיפולית, המטפל עוזר למטופל לפתח תחושת ערך עצמי פנימית.
מטופל עם אידיאליזציה פתולוגית:
המטפל מזהה את הצורך של המטופל לראות דמויות אחרות כאידיאליות. המטפל עובד עם המטופל על פיתוח ביטחון פנימי והבנת מקורות הצורך הזה, תוך מתן דוגמאות לחיזוק תחושת העצמי.
מטופל עם תחושת ריקנות ובדידות:
המטפל מספק תחושת תאומות למטופל על ידי שיקוף אמפתי של החוויות שלו ועידוד למציאת קבוצות או קהילות שבהן המטופל יוכל להרגיש שייך ומובן.
גישתו של היינץ קוהוט לנרקיסיזם מתמקדת בפגיעות בהתפתחות העצמי ובצורך לשקם את תחושת העצמי דרך אמפתיה ושיקוף בטיפול. קוהוט הדגיש את החשיבות של חוויות עצמי מרכזיות, כמו שיקוף, אידיאליזציה ותאומות, והראה כיצד פגיעות בחוויות אלו מובילות להפרעות נרקיסיסטיות. הטיפול הנרקיסיסטי לפי קוהוט מתמקד בתיקון הפגיעות הללו וחיזוק תחושת העצמי דרך אמפתיה והבנה עמוקה של חוויות המטופל.
פתולוגיות וחרדות הקשורות לנרקיסיזם לפי קוהוט
היינץ קוהוט, בתיאוריית פסיכולוגיית העצמי שלו, זיהה מספר פתולוגיות וחרדות הנובעות מהתפתחות לא תקינה של העצמי, הקשורות לנרקיסיזם. אלו נובעות מפגיעות בחוויות השיקוף, האידיאליזציה והתאומות, אשר הכרחיות להתפתחות בריאה של העצמי.
פתולוגיות נרקיסיסטיות
1. עצמי גרנדיוזי פתולוגי
תיאור: אדם עם עצמי גרנדיוזי פתולוגי מפתח תחושת גדלות ועליונות כדי לפצות על חוסר האישור וההכרה שקיבל בילדותו. הוא מצפה לאישורים חיצוניים מתמידים כדי לשמר את תחושת הערך העצמי שלו.
מאפיינים:
צורך מתמיד באישורים ותשומת לב חיצוניים.
תחושת עליונות וזלזול באחרים.
חוסר יכולת להתמודד עם ביקורת או כישלון.
תחושת ריקנות פנימית כאשר לא מקבל אישור חיצוני.
2. עצמי חלש ושביר
תיאור: אדם עם עצמי חלש ושביר חש חוסר ביטחון ותחושת ערך עצמי נמוכה. הוא תלוי באישורים חיצוניים ואינו יכול לשמור על תחושת ערך עצמי יציבה.
מאפיינים:
תלות רבה באישורים חיצוניים לשמירה על תחושת ערך עצמי.
חוויות של תחושת חוסר ערך וריקנות פנימית.
פחד מכישלון וביקורת.
קשיים ביצירת קשרים בינאישיים בריאים.
3. אידיאליזציה פתולוגית
תיאור: אדם עם אידיאליזציה פתולוגית מנסה למצוא דמויות אידיאליות מבחוץ כדי לשמר את תחושת הביטחון והערך העצמי שלו. הוא יכול להרגיש תלוי באנשים אלו באופן מוגזם.
מאפיינים:
הערצה מוגזמת של דמויות אחרות.
תחושת תלות וביטחון מוגזמת באנשים מסוימים.
פגיעות רגשית כאשר הדמות האידיאלית מאכזבת.
חוסר יכולת לפתח תחושת ביטחון פנימית.
חרדות נרקיסיסטיות
1. חרדת ריקנות
תיאור: פחד מתמיד מפני תחושת ריקנות פנימית ואובדן ערך עצמי כאשר האישורים החיצוניים אינם מגיעים.
מאפיינים:
תחושת ריקנות ופחד מאובדן משמעות.
חיפוש מתמיד אחרי אישורים חיצוניים כדי למלא את הריקנות.
פחד מכישלון ואכזבה.
2. חרדת כישלון וביקורת
תיאור: פחד עז מכישלון וביקורת, שעלולים לשבור את תחושת הערך העצמי השברירית.
מאפיינים:
הימנעות ממצבים שבהם קיימת אפשרות לכישלון או ביקורת.
תגובות קיצוניות לביקורת, כמו זעם או דיכאון.
צורך להצטיין בכל תחום כדי להימנע מכישלון.
3. חרדת תלות
תיאור: פחד מפני תלות באחרים, אשר מתבטא בחשש מתלות בדמויות אידיאליות או באישורים חיצוניים.
מאפיינים:
הימנעות מקשרים קרובים מחשש לתלות.
תחושת חוסר ביטחון כאשר נדרשים לעמוד בזכות עצמם.
חיפוש אחרי דמויות אידיאליות, אך פחד מאכזבה.
תלמדו עם המקצוענים ביותר
מסלולי הלימודים של טאותרפיה
המלצות טיפוליות לטיפול בפתולוגיות וחרדות נרקיסיסטיות
1. פיתוח אמפתיה ושיקוף חיובי
המלצה: המטפל צריך להיות אמפתי ומשקף בצורה חיובית את תחושות המטופל. שיקוף זה עוזר למטופל לחזק את תחושת הערך העצמי ולפתח תחושת ביטחון פנימית.
עבודה על תחושת הערך העצמי הפנימית
המלצה: על המטפל לעזור למטופל לפתח תחושת ערך עצמי פנימית שאינה תלויה באישורים חיצוניים. זה יכול להיעשות באמצעות חיזוק חוזקות המטופל והכרה בהצלחותיו הפנימיות.
עיבוד חוויות עבר פוגעות
המלצה: המטפל צריך לעבוד עם המטופל על עיבוד חוויות עבר פוגעות, כמו חוסר שיקוף ואידיאליזציה, כדי לשחרר את המטופל מההשפעות השליליות של חוויות אלו.
בניית קשר טיפולי אמפתי ותומך
המלצה: המטפל צריך לבנות קשר טיפולי המבוסס על אמון וביטחון, שבו המטופל מרגיש מובן ומוערך. קשר זה משמש כמודל לקשרים בינאישיים בריאים.
עידוד התפתחות עצמאות
המלצה: המטפל צריך לעודד את המטופל לפתח עצמאות וביטחון עצמי על ידי הצבת מטרות ריאליות ומתן תמיכה בהשגתן. זה עוזר למטופל לחוש יכולת ותלות עצמית.
פתולוגיות וחרדות נרקיסיסטיות לפי קוהוט נובעות מפגיעות בהתפתחות העצמי עקב חוויות שיקוף, אידיאליזציה ותאומות לא מספקות. טיפול נרקיסיסטי צריך להתמקד באמפתיה, שיקוף חיובי, חיזוק תחושת הערך העצמי הפנימית, עיבוד חוויות עבר פוגעות ובניית קשר טיפולי תומך. בעזרת הגישות הטיפוליות הללו, ניתן לסייע למטופלים לפתח עצמי יציב ובריא ולהתגבר על החרדות והפתולוגיות הנרקיסיסטיות.
שיטת 12 הצעדים רואה את הבעיה הרוחנית של התמכרות כבעיה של ריכוז עצמי
שיטת 12 הצעדים רואה את הבעיה הרוחנית של התמכרות כבעיה של ריכוז עצמי.
להלן הסבר מפורט על האופן שבו שיטת 12 הצעדים מתייחסת לריכוז עצמי כבעיה רוחנית ומהן ההמלצות לטיפול בכך:
ריכוז עצמי כבעיה רוחנית
בשיטת 12 הצעדים, ההתמכרות נתפסת לא רק כבעיה פיזית ונפשית אלא גם כבעיה רוחנית. בעיית הריכוז העצמי נתפסת כבעיה מרכזית שדורשת התייחסות ושינוי. ריכוז עצמי הוא התמקדות מוגזמת בצרכים, ברגשות ובדאגות של העצמי, תוך התעלמות מצרכים ורצונות של אחרים.
מאפייני ריכוז עצמי
1. אובססיה עצמית: התמכרות למחשבות ולדאגות אישיות, לעיתים קרובות בהקשר להצלחה אישית, למעמד חברתי או לרגשות אשם וכעס.
2. חוסר אמפתיה: חוסר יכולת להבין ולהזדהות עם רגשותיהם וצרכיהם של אחרים.
3. תחושת קורבנות: תחושה מתמדת של עוול ותחושת קורבנות, שמובילה להתרכזות בעצמי ובהתעלמות מצרכים של אחרים.
4. נרקיסיזם: תחושת גדלות או עליונות כלפי אחרים, לעיתים קרובות כדי לפצות על תחושות פנימיות של חוסר ערך.
איך שיטת 12 הצעדים מתמודדת עם ריכוז עצמי
1. הכרה בחוסר אונים (צעד 1)
נוסח הצעד: "הודינו שאנו חסרי אונים מול האלכוהול – שאבדה לנו השליטה על חיינו."
פרשנות: ההכרה בחוסר האונים מול ההתמכרות היא הצעד הראשון בהפחתת הריכוז העצמי. היא מאפשרת למכורים להכיר בכך שאינם יכולים לשלוט בחייהם לבדם וזקוקים לעזרה חיצונית.
2. אמונה בכוח עליון (צעד 2)
נוסח הצעד: "הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות."
פרשנות: הכרה בכוח גדול יותר מהעצמי עוזרת למכורים לראות את עצמם כחלק מקהילה גדולה יותר ולהפסיק להתרכז בעצמם.
3. מסירת הרצון לכוח עליון (צעד 3)
נוסח הצעד: "החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחתו של אלוהים כפי שאנו מבינים אותו."
פרשנות: מסירת הרצון לכוח עליון מחזקת את התחושה שאנו חלק ממשהו גדול יותר, ומפחיתה את ההתמקדות ברצונות האישיים.
4. חשבון נפש (צעד 4)
נוסח הצעד: "עשינו חשבון נפש מוסרי נוקב וחסר פחד."
פרשנות: עריכת חשבון נפש נוקב מאפשרת למכורים לראות את ההשפעה השלילית של הריכוז העצמי על חייהם ועל חיי אחרים.
5. הודאה בטעויות (צעד 5)
נוסח הצעד: "הודינו לאלוהים, לעצמנו ולאדם נוסף בטבען המדויק של טעויותינו."
פרשנות: הודאה בטעויות בפני אחרים מחזקת את התחושה של קשר ושייכות, ומפחיתה את הבידוד הנרקיסיסטי.
6. נכונות לשינוי (צעד 6)
נוסח הצעד: "היינו נכונים לחלוטין שאלוהים יסיר מאיתנו את כל הפגמים הללו באופיינו."
פרשנות: נכונות לשינוי מאפשרת למכורים להכיר בכך שפגמים באופיים, כולל ריכוז עצמי, הם נושא לטיפול ושינוי.
7. בקשת עזרה (צעד 7)
נוסח הצעד: "ביקשנו בענווה ממנו להסיר את פגמינו."
פרשנות: בקשת עזרה בענווה מפחיתה את הנרקיסיזם ומחזקת את התלות בקהילה ובכוח עליון.
8. רשימת נזקים (צעד 8)
נוסח הצעד: "ערכנו רשימה של כל האנשים שבהם פגענו ונעשינו נכונים לכפר על מעשינו כלפיהם."
פרשנות: הכנת רשימה של אנשים שנפגעו על ידי המכור מחזקת את ההבנה שהמעשים שלו משפיעים על אחרים, ומפחיתה את הריכוז העצמי.
9. תיקון נזקים (צעד 9)
נוסח הצעד: "כיפרנו על מעשינו במישרין בפני אנשים שבהם פגענו, אלא אם כן הדבר יפגע בהם או באחרים."
פרשנות: תיקון נזקים מעודד לקיחת אחריות והפחתת ההתמקדות בעצמי, ומקדם תיקון של קשרים חברתיים.
10. חשבון נפש מתמיד (צעד 10)
נוסח הצעד: "המשכנו בחשבון הנפש שלנו, וכאשר שגינו, הודינו בכך מיד."
פרשנות: חשבון נפש מתמיד עוזר לשמור על ענווה ולהימנע מריכוז עצמי.
11. קשר רוחני (צעד 11)
נוסח הצעד: "חיפשנו באמצעות תפילה ומדיטציה לשפר את הקשר המודע שלנו עם אלוהים כפי שאנו מבינים אותו, והתפללנו רק לדעת את רצונו עבורנו ואת הכוח לבצע זאת."
פרשנות: חיזוק הקשר הרוחני מפחית את ההתמקדות בעצמי ומחזק את התחושה של השתייכות לכוח עליון.
12. העברת המסר לאחרים (צעד 12)
נוסח הצעד: "מששבנו להתעורר כתוצאה מצעדים אלה, ניסינו להעביר את המסר לאחרים וליישם עקרונות אלה בכל תחומי חיינו."
פרשנות: העברת המסר לאחרים והעזרה לזולת מחזקות את התחושה של נתינה ושייכות, ומפחיתות את הריכוז העצמי.
שיטת 12 הצעדים רואה את בעיית הריכוז העצמי כבעיה רוחנית מרכזית בהתמכרות. היא מציעה דרך להפחית את הריכוז העצמי על ידי הכרה בחוסר האונים, פיתוח ענווה, קבלת עזרה מכוח עליון, חשבון נפש, תיקון נזקים, וחיזוק הקשרים הרוחניים והחברתיים. השיטה מדגישה את החשיבות של העברת המסר לאחרים ונתינה לזולת כאמצעים להפחתת הנרקיסיזם והריכוז העצמי ולהשגת פיכחון בריא ויציב.
חוסר אונים בהקשר לנרקיסיזם
חוסר אונים הוא מושג מרכזי בשיטת 12 הצעדים והוא מהווה נקודת פתיחה משמעותית לתהליך הריפוי מנרקיסיזם. חוסר אונים מתאר את ההכרה בכך שהאדם אינו מסוגל לשלוט לחלוטין בהתנהגויותיו ובחוויותיו הפנימיות, במיוחד כאשר מדובר בהתמכרות או בהפרעה נרקיסיסטית.
נרקיסיזם וחוסר אונים
נרקיסיזם מאופיין בתחושת עליונות, גרנדיוזיות, וצורך עז באישורים חיצוניים. אנשים נרקיסיסטיים נוטים לראות את עצמם כמרכז העולם, בעלי שליטה וכוח על אחרים, ומתקשים להכיר במגבלותיהם או בפגיעותיהם. ההכרה בחוסר אונים מציבה אתגרים משמעותיים למבנה הנרקיסיסטי של האישיות, שכן היא דורשת וויתור על תחושת השליטה והעליונות.
המשמעות של חוסר אונים בהקשר לנרקיסיזם:
1. הכרה במגבלות: חוסר אונים כרוך בהכרה בכך שהאדם אינו יכול לשלוט בהתנהגותו הנרקיסיסטית או בתגובותיו הרגשיות. זוהי נקודת מפנה משמעותית שבה האדם מתחיל להבין שהצורך המתמיד באישורים חיצוניים ובתחושת עליונות אינו מספק פתרון אמיתי לצרכיו הפנימיים.
2. ענווה והתמסרות: ההכרה בחוסר אונים מובילה לפיתוח ענווה והתמסרות לכוח גדול יותר, בין אם מדובר בכוח רוחני או בתמיכה חיצונית. ענווה זו מאפשרת לאדם להפסיק להתמקד בעצמו ולהתחיל לראות את הזולת ואת צרכיו של אחרים.
3. פתיחת דלת לריפוי: כאשר האדם מכיר בחוסר האונים שלו, הוא מתחיל להיפתח לאפשרויות של שינוי וצמיחה. ההכרה בכך שהוא זקוק לעזרה חיצונית ולהדרכה מאפשרת לו להתחיל בתהליך הריפוי וההתמודדות עם הנרקיסיזם.
דוגמאות והמלצות לטיפול
1. הכרה בחוסר האונים (צעד 1)
נוסח הצעד: "הודינו שאנו חסרי אונים מול האלכוהול – שאבדה לנו השליטה על חיינו."
פרשנות: בנרקיסיזם, הכרה בחוסר אונים פירושה להבין שההתנהגויות הנרקיסיסטיות הן לא בשליטתנו המלאה ושאינן משרתות את מטרותינו לטווח הארוך.
דוגמה טיפולית: מטפל יכול לעזור למטופל להכיר בחוסר האונים שלו על ידי עידודו לשתף בחוויות שבהן התנהגות נרקיסיסטית הובילה לתוצאות שליליות. המטפל יכול לשאול שאלות כמו: "מתי הרגשת שהצורך באישורים חיצוניים פגע בך?" או "איך ההתמקדות בך בלבד השפיעה על מערכות היחסים שלך?"
2. עבודה על ענווה והתמסרות
נוסח הצעד (צעד 2 ו-3): "הגענו לאמונה כי כוח גדול מאיתנו יכול להחזיר אותנו לשפיות." ו-"החלטנו למסור את רצוננו ואת חיינו להשגחתו של אלוהים כפי שאנו מבינים אותו."
פרשנות: התמסרות לכוח גדול יותר מחייבת וויתור על השליטה המוחלטת והכרה בכך שיש כוחות חיצוניים שיכולים לסייע בתהליך הריפוי.
דוגמה טיפולית: המטפל יכול לעודד את המטופל למצוא מקורות תמיכה חיצוניים, כמו קהילה רוחנית או קבוצת תמיכה, ולהתמסר לתהליך השינוי. שאלות כמו: "מי או מה יכול לעזור לך לשמור על שפיות?" או "איך אתה יכול לקבל תמיכה חיצונית בתהליך הזה?" יכולות להיות מועילות.
3. פיתוח ענווה באמצעות חשבון נפש
נוסח הצעד (צעד 4): "עשינו חשבון נפש מוסרי נוקב וחסר פחד."
פרשנות: עריכת חשבון נפש מעמיק מאפשרת לאדם להכיר בפגמיו ובחולשותיו ולהתחיל לפתח ענווה אמיתית.
דוגמה טיפולית: המטפל יכול לעזור למטופל לערוך חשבון נפש על ידי כתיבת רשימה של פגמים וחולשות. תהליך זה צריך להיות מלווה בדיון אמפתי ומכיל, שבו המטפל עוזר למטופל להבין את השפעת ההתנהגות הנרקיסיסטית על חייו.
הכרה בחוסר אונים היא צעד חשוב ומשמעותי בתהליך הריפוי מנרקיסיזם. היא מאפשרת לאדם להכיר במגבלותיו, לפתח ענווה ולהתמסר לתהליך השינוי. שיטת 12 הצעדים מציעה דרך מובנית להתמודד עם בעיות של ריכוז עצמי ונרקיסיזם, באמצעות הכרה בחוסר האונים, פיתוח ענווה, וקבלת עזרה ותמיכה חיצונית. המטפלים יכולים להשתמש בכלים אלה כדי לעזור למטופלים להתמודד עם הנרקיסיזם ולפתח מבנה עצמי יציב ובריא יותר.
