"תשובה לאיוב" – קרל יונג | ד"ר מזרחי אברהם מייסד
"תשובה לאיוב"
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
גמילה במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
"תשובה לאיוב" - קרל יונג
ספרו של הפסיכולוג והפילוסוף קרל יונג "תשובה לאיוב" מציע פרשנות ייחודית ומאתגרת לסיפור המקראי על איוב ואלוהים. הספר טוען כי האל המתואר בספר איוב אינו רק טוב ואוהב, אלא יש בו גם צד אפל שהוא עצמו אינו מודע לו.
רק דרך האינטראקציה עם בני האדם, ובפרט דרך העימות עם איוב, האל יכול להכיר בצד האפל הזה ולהתפתח לרמות גבוהות יותר של תודעה.
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
יונג מנתח את הדיאלוג בין איוב לאלוהים
יונג מנתח את הדיאלוג בין איוב לאלוהים, כאשר איוב דורש הסבר וצדק על הסבל הרב שנגרם לו למרות היותו איש ישר וטוב. תגובתו של אלוהים לאיוב, הבאה בעיקר כהפגנת עוצמה ולא כמענה אמפתי ומנומק, מבטאת לדעת יונג את חוסר המודעות של האל עצמו לצדדים האכזריים והסותרים בתוכו. אלוהים בעצם אינו מבין את הסיבות למעשיו ולסבל שהוא גורם.
אך בעקבות העימות עם איוב, אלוהים עובר התפתחות פנימית. האל מתחיל להבין שיש נקודת מבט אחרת משלו ושיש משמעות לחוויה האנושית. על מנת להבין באמת מהי החוויה האנושית, האל חייב להתגלם בעצמו כבן אנוש – וזו משמעות ההתגלמות של ישו במשיחיות. דרך ההתגלמות והסבל של ישו על הצלב, האל חווה בעצמו את הכאב האנושי ואת ההשלכות של מעשיו. יונג אף אומר שישו מת למעשה על חטאי האל, ולא על חטאי האדם כמקובל בפרשנות הנוצרית המסורתית.
תובנה מרכזית נוספת של יונג נוגעת לצורך בשילוב ואיזון בין ההיבטים הגבריים והנשיים באלוהות. יהוה מייצג בעיקר ארכיטיפ גברי של שלמות, רוחניות מופשטת וכוח, אך חסר בו הארכיטיפ הנשי המסמל חוכמה, קבלה, חמלה וקרבה לאדמה ולחומר. הנצרות, על פי יונג, חייבת לשלב יותר את ההיבט הנשי כדי להגיע לאיזון ושלמות רוחנית.
יונג קושר את ההתפתחות התודעתית של האלוהות, כפי שהוא רואה אותה משתקפת במעבר מהתנ"ך לברית החדשה, גם להתפתחות התודעה האנושית. גם כיחידים וכחברה, עלינו להכיר ולאמץ חלקים אפלים יותר בנפשנו, במקום להדחיק אותם, כתנאי להתקדמות ושלמות אמיתית.
לצד המסר התיאולוגי-פילוסופי העמוק, "תשובה לאיוב" מבקר גם את הממסד הדתי הנוקשה, שאיבד את היכולת להכיל את מורכבות הנפש והחוויה האנושית. יונג סבור שבני האדם זקוקים בעיקר לחוויה רוחנית אישית וישירה עם הממד הנשגב, ופחות לדֹוגמות ממוסדות.
לסיכום, הספר מאתגר את הפרשנויות המקובלות ליחסי אלוהים-אדם, ומזמין להרהר מחדש על טבע האלוהות, מהות הרוע, משמעות הסבל, והדרך לצמיחה ואינדיבידואציה. הוא מדגיש את הצורך לשלב בין ניגודים ולהגיע לשלמות דרך קבלת הצל והשונה. בכך, יונג מציע דרך חדשה להתבונן על המיתוס המכונן של המערב, ועל המסע הנפשי של האדם המודרני.
ספר איוב מספר את סיפורו של אדם צדיק ונאמן לאלוהים, אשר עובר ניסיון קשה ביותר. איוב, אשר היה ידוע בצדקתו ובדבקותו באל, מאבד את כל רכושו, ילדיו ובריאותו בעקבות התערבות בין אלוהים לשטן. למרות סבלו הרב, איוב נשאר נאמן לאמונתו ומסרב לקלל את האל. עם זאת, הוא דורש הסבר לסיבת הסבל שנגרם לו ללא כל סיבה נראית לעין.
תגובתו של אלוהים לדרישתו של איוב מפתיעה ומתסכלת. במקום להסביר או להצדיק את מעשיו, אלוהים מתגלה בפני איוב בסופת רוח ומדגיש את כוחו האינסופי ואת מגבלותיו של האדם. הוא מטיח באיוב שאלות רטוריות על יכולתו להבין את מורכבות הבריאה ולשלוט בה. בסופו של דבר, איוב מודה בחולשתו וכורע בהכנעה בפני האל.
הפסיכולוג והפילוסוף קרל יונג מציע פרשנות ייחודית ומאתגרת לספר איוב. לדעתו, התנהגותו של אלוהים בסיפור מעידה על כך שהוא ישות בלתי מודעת, המכילה בתוכה ניגודים פנימיים. יונג טוען שאיוב, בשמירתו על יושרתו המוסרית למרות הסבל הבלתי נתפס, מפגין למעשה עליונות מוסרית על פני האל.
לפי יונג, בני האדם, בהיותם בעלי תודעה וגבולות, נדרשים להרהר בעצמם ולשאוף להתנהגות מוסרית כדי להתמודד עם מורכבות החיים ועם המוות הבלתי נמנע. לעומתם, אלוהים, בהיותו ישות נצחית וחסרת גבולות, אינו מסוגל להכיל באופן מודע את המתח והסתירות הפנימיות שבתוכו. לכן, התנהגותו כלפי איוב נובעת מחוסר מודעות ולא מכוונה אכזרית.
גישתו הפורצת דרך של יונג מציעה נקודת מבט חדשה על היחסים המורכבים בין האל לאדם. היא מדגישה את חשיבותה של התודעה האנושית בהתפתחות המוסרית ובחתירה לחיים בעלי משמעות, גם נוכח הסבל וחוסר הוודאות. בה בעת, היא מאתגרת את הדימוי המסורתי של אלוהים כישות מושלמת וצודקת, ומזמינה אותנו להרהר מחדש במהותו של האלוהי.
פרשנותו של יונג פותחת פתח לדיון מעמיק יותר בשאלות על טבע האמונה, משמעות הסבל והיחסים בין האדם לאלוהים. היא מאירה את המתח הבלתי פתיר בין התפיסה האנושית המוגבלת לבין המסתורין האינסופי של הקיום. דרך דמותו של איוב, אנו מוזמנים לחקור את עומק הנפש האנושית ואת יכולתנו לשאת סבל, לצמוח ממנו ולמצוא משמעות בחיינו.
בסופו של דבר, ספר איוב, כפי שמפורש על ידי יונג, מציע לנו מסע של התבוננות פנימית והתמודדות עם השאלות הגדולות של הקיום. הוא מזמין אותנו להכיר בפגיעותנו ובמגבלותינו כבני אנוש, תוך שאיפה מתמדת לחיים של יושרה, חמלה ומשמעות. זוהי הזדמנות לחקור את מורכבות הטבע האנושי ואת מקומנו ביקום, ולגלות את העוצמה והחוסן הטמונים בנו אל מול מסתרי החיים והאמונה.
מענה לאיוב - אלוהים של יונג מול אלוהים
בארץ עוץ חי לפנים אדם בשם איוב. הוא היה אדם כמעט מושלם, בעל משפחה אוהבת ועושר כמו מלך. הוא היה ידוע כאדם אשר אהב את האל ועבד אותו בכל לבו. ענוותו ודתיותו היו ללא תחרות. מעלותיו היו כה גדולות עד שאפילו שליטי השמים והגיהינום שמו לב אליהן.
הניסיון של איוב
השטן פגש את האל כדי לדון בצדקותו של איוב. השטן טען שאיוב אוהב ומשבח את האל רק בגלל שהוא כה מבורך. אם איוב היה מאבד את משפחתו ואת כל רכושו, הוא בוודאי היה מקלל את האל. בתגובה, האל אמר לשטן שהכל בידיו, אך על האיש עצמו לא יניח אצבע. כך, השטן לקח את כל עושרו של איוב, את כל בעלי החיים שלו ואת כל משרתיו. גרוע מכל, הוא רצח את בניו ובנותיו, ולבסוף, העור של איוב נגוע בפצעים שהוא מגרד בחתיכות חרס שבור.
תגובות הסביבה לסבלו של איוב
בעודו שוכב בסבלו, אשתו וחבריו של איוב לא עושים דבר כדי לנחם אותו. להיפך, הם מגבירים את מצוקתו. חבריו משערים שאיוב בוודאי עשה משהו חוטא כדי להזמין רמה כזו של ייסורים אלוהיים. עם זאת, איוב יודע, כמו שהקורא יודע, שהוא לא עשה שום דבר רע.
דבקותו של איוב באמונתו
למרות הכל, איוב ממשיך להחזיק במוסריותו, ואף ממשיך לסגוד לאלוהים ולהתפלל אליו במצבו העלוב. התנהגות זו מבלבלת את אשתו של איוב שאומרת לו לקלל את אלוהים ולמות. הפיתוי לקלל את אלוהים ברור, אך איוב מתנגד לו ונשאר נאמן לאהבתו לאלוהים.
הערעור של איוב על צדקת האל
עוצמת הכאב של איוב כה גדולה עד שהוא לא יכול שלא לרצות הסבר. איוב רוצה לערער בפני אלוהים, השופט העליון לכאורה, בתקווה שישמע את טיעוניו. איוב יודע שהוא לא עשה שום דבר רע. הוא חי לפי צווי המוסר של אלוהים והוא ממשיך לספק את השבח והקורבנות המתאימים שאלוהים דורש. היחיד שהאל יכול להאשים את איוב בו הוא אמונתו שהוא יכול לערער על הצדק האלוהי. יונג מציין כי בהתחשב במצבו, האם לא נראה רצון איוב סלחני ביותר?
תגובתו של האל לערעורו של איוב
אלוהים מופיע בפני איוב בצורת סופה. במקום להציע הסבר לסבלו של איוב, אלוהים מבקר את איוב על עברתו היחידה. אלוהים מבקר את איוב על קטנותו ובורותו. אלוהים שואל איפה היה איוב כשהניח את יסודות הארץ ואם הוא יודע מתי יולדות עזי ההרים. כשאלוהים מסיים את תצוגת כוחו הארוכה, הוא שואל את איוב אם הוא, במצבו האנושי הדל, מסוגל להבין את פעולות היקום, ועוד פחות מכך לשלוט בו. איוב מודה בחולשתו ומכריז שהוא בז לעצמו ועושה תשובה באפר ובאבק.
שיקום איוב וימיו האחרונים
למרות שערעורו של איוב נדחה בבירור, משהו מוזר קורה בסוף הסיפור. באופן כמעט פתאומי, בריאותו ועושרו של איוב משוקמים ומוכפלים. איוב ממשיך לחיות עוד 140 שנה, רואה את ילדיו ונכדיו עד הדור הרביעי.
תפקיד ספר איוב על פי הנצרות
בנצרות, ספר איוב משמש כהסבר מדוע דברים רעים קורים לאנשים טובים. מעמדו של אלוהים ככל יכול וכל יודע, כפוסק הצדק העליון, מרמז שיש מטרה טרנסצנדנטית לכל אירוע בחיינו. גם כשאירועים מסוימים לא נראים הוגנים או צודקים, יש להם משמעות סופית שאליה עלינו לשאוף, ואנו מגיעים אליה רק על ידי חיים בהתאם לרצונו של אלוהים. רוב הנוצרים מקבלים הסבר זה, אך רבים מהם מתקשים איתו, במיוחד אלה אשר אמונתם נבחנת כשהם נתקלים בסבל עצום.
פרשנותו של יונג לספר איוב
קרל יונג האמין כי לאיוב הייתה עדיפות מוסרית על האל בסיפור, מכיוון שהאל התנהג בצורה בלתי ראויה בהתערבו עם השטן. יונג טען שאלוהים התנהג בדרך לא הגיונית ובלתי מובנת עוד יותר, שכן הוא יכול היה להאיר את איוב בנקודה זו, מה שהיה הוגן וצודק בהתחשב בעוול שנעשה לו. אבל אלוהים לא עושה זאת. במקום זאת, הוא כמעט מפחיד את איוב למוות משום שהעז להביע דעה על כל הסיטואציה.
האם האל של איוב הוא דמיורג ממאיר?
ניתן להסיק מכל זה שאלוהי היהדות והנצרות אינו הישות הכל יודעת שהוא טוען להיות. יש שיטענו שהנוצרים הגנוסטיים צדקו כשכינו את שליט העולם האמיתי בשם דמיורג ממאיר. אולם, יונג מציע הסבר שמאשר באופן מפתיע את מעמדו של אלוהים ככל יודע, למרות שאלוהים לא היוועץ בידיעתו בספר איוב. המפתח להבנת זה טמון באופי חוסר ההכרה של האל.
האל הבלתי מודע – הפרדוקס
אלוהים הוא הכל בכל ונצחי, ובמובן זה הוא חסר גבולות. הוא כולל הכל בתוכו, אבל פרדוקסלית הדבר היחיד שאין לו הוא מגבלות. לעומת זאת, איוב ושאר האנושות הם מוגבלים. האל חסר את המגבלה האנושית של התמותה. וזה חשוב, כי במגבלות האנושיות יונג מתחיל להסביר את פעולותיו של האל כלפי איוב.
עליונותו המוסרית של איוב על פני אלוהים
בני האדם חייבים להיות מודעים לאזלת ידם כדי לשרוד. כיוון שבני האדם נתונים תמיד לחסדי תמותתם, הם צריכים לשקף את עצמם כדי להימנע מסבל וממוות. אילו נשארו לא מודעים לגורם הכאב שלהם, הם היו בוודאי מתים. לעומת זאת, אלוהים, בהיותו אלמותי, אינו צריך להשתקף כדי לשרוד. לכן, המוסר האנושי שונה ממוסר האלוהים, כי בני האדם הם בני תמותה ואלוהים אינו. מוסריותם של בני האדם תלויה ביכולתם לפעול בצורה מוסרית מול סבל עצום, בדיוק כפי שאיוב עשה. זה מה שהקנה לאיוב צורה של מוסריות שחורגת מזו של האלוהים ומעוררת בו קנאה.
הסבר פסיכולוגי להתנהגותו של האל
אלוהים מעולם לא נדרש להרהר בעצמו או להיות מודע למשהו, משום שהוא כבר הכול. אם אלוהים מעולם לא נדרש להיות מודע למשהו, אזי המסקנה ההגיונית היחידה שניתן להסיק היא שאלוהים הוא בלתי מודע. לא רק זה, הוא פועל באופן לא מודע. ואם זה נכון, זה מסביר הרבה דברים:
1. הדבר מעיד על כך שמעשי האלוהים בספר איוב הם אמוראליים לחלוטין, לא טובים ולא רעים, משום שהם נעשו ללא כוונה מודעת.
2. יתר על כן, זה מסביר כיצד אלוהים יכול להחזיק בכל הידע אך אף פעם לא להשתמש בו. זה בגלל שחסרה לו היכולת המודעת לגשת אליו.
3. זה אף מסביר את חרטתו של אלוהים על בריאת האדם, וזאת בסתירה לידיעתו הכל. מבחינתו של יונג, אלוהים מעולם לא נדרש להרהר בעצמו עד פגישתו עם איוב. הוא ניסה להימנע מהרגע הזה של תודעה, כפי שבני אדם עושים כשהם נעשים מודעים לחולשה אישית שלהם.
תפיסתו החדשה של יונג את אלוהים
התפיסה של אלוהים בלתי מודע שהוא הכל בכל מציגה השלכות מפחידות, במיוחד לדת הנוצרית. זה הופך את האל לאנטינומיה, למכלול של ניגודים פנימיים. זה לא טוב ולא רע, אלא גם וגם. יש טיעונים רבים שיונג מעלה בעד המשגה מחדש זו של אלוהים, הן פסיכולוגיים והן מקראיים.
לסיכום, פרשנותו של יונג לספר איוב מאתגרת את התפיסה המסורתית על אלוהים, ומציעה הסבר שונה להתנהגותו של האל כלפי איוב. על ידי הצגת הרעיון של אלוהים בלתי מודע, יונג שופך אור חדש על הדינמיקה בין איוב לאלוהים ועל האופי האלוהי עצמו. גישתו מעלה שאלות עמוקות ומעוררות מחשבה על מעמדו ומהותו של האל.
תלמדו עם המקצוענים ביותר
מסלולי הלימודים של טאותרפיה
התובנות העמוקות של קרל יונג בספרו "תשובה לאיוב"
ספרו של הפסיכולוג והפילוסוף קרל יונג "תשובה לאיוב" הוא אחד מספריו החשובים והמשפיעים ביותר. הספר מציג פרשנות פסיכולוגית ופילוסופית מעמיקה לסיפור המקראי על איוב ואלוהים, ומעלה תובנות מרתקות על טבע האלוהות, התודעה האנושית והקשר ביניהן. יונג טוען כי האל שמתואר בספר איוב אינו רק טוב ואוהב, אלא יש בו גם צד אפל שהוא עצמו אינו מודע לו. רק דרך האינטראקציה עם בני האדם האל יכול להכיר בצד האפל הזה ולהתפתח לרמות גבוהות יותר של תודעה.
התמודדותו של איוב עם הסבל מול שתיקת האל
יונג מתמקד בדיאלוג בין איוב לאלוהים, כאשר איוב דורש הסבר וצדק על הסבל הרב שנגרם לו למרות היותו איש ישר וטוב. לטענת יונג, התגובה של אלוהים לאיוב אינה מספקת ואינה עונה על השאלות הקיומיות שהעלה. אלוהים פשוט מפגין את כוחו האדיר, אך לא מראה הבנה או חמלה כלפי הסבל האנושי. יונג רואה בכך ביטוי לחוסר המודעות של האל לצד האפל והאכזרי בתוכו. הוא מרמז שייתכן שאלוהים עצמו אינו מבין את הסיבות למעשיו ולסבל שהוא גורם.
ההתגלמות כדרך של האל להתנסות בסבל האנושי
יונג סבור שבעקבות העימות עם איוב, אלוהים עובר התפתחות פנימית. האל מתחיל להבין שיש נקודת מבט אחרת משלו ושיש משמעות לחוויה האנושית. כדי להבין באמת מהי החוויה האנושית, האל חייב להתגלם בעצמו כבן אנוש – וזו משמעות ההתגלמות של ישו במשיחיות. דרך ההתגלמות והסבל של ישו על הצלב, האל חווה בעצמו את הכאב האנושי ואת ההשלכות של מעשיו. יונג אומר בהקשר זה שישו מת על חטאי האל, ולא על חטאי האדם כפי שגורסת הנצרות המסורתית.
הצורך באיחוד הארכיטיפ הגברי והנשי באלוהות
תובנה מרכזית נוספת של יונג נוגעת לצורך בשילוב ואיזון בין ההיבטים הגבריים והנשיים באלוהות. יונג טוען שיהוה, אלוהי המקרא, מייצג בעיקר ארכיטיפ גברי של שלמות, כוח ורוחניות מופשטת. אך חסר שם הארכיטיפ הנשי של חוכמה, קבלה, חמלה וקרבה לאדמה ולחומר (המיוצג על ידי דמותה של חוה). לשיטתו, הנצרות חייבת לשלב יותר את ההיבט הנשי, כפי שבא לידי ביטוי בדמותה של מרים אם ישו ובעלייתה לשמיים על פי הדוקטרינה הקתולית. איזון בין הגברי לנשי הוא הכרחי להתפתחות בריאה של האלוהות והאדם כאחד.
הזיקה בין התפתחות האל לבין האדם והחברה
הספר טוען שההתפתחות התודעתית של האלוהות כפי שמשתקפת במקרא, ובמיוחד במעבר מהתנ"ך לברית החדשה, מקבילה גם להתפתחות התודעה האנושית. אנו כיחידים וכחברה נדרשים גם אנו להכיר ולאמץ חלקים אפלים יותר בנפשנו, במקום להדחיק אותם. בלי אינטגרציה כזו של הצל נישאר תקועים ולא נוכל להתקדם. כשם שיהוה/אלוהים צריך להכיר ולחבק את הצדדים הסותרים והמנוגדים בתוכו, גם בני האדם וגם התרבות האנושית ככלל חייבת לעשות זאת כדי להגיע לבגרות ולשלמות אמיתית.
הביקורת על הממסד הדתי הנוקשה והצורך בחוויה דתית אישית
יונג מבקר בחריפות את הדוגמות הנוקשות והמיושנות של הממסד הכנסייתי. הוא סבור שהכנסייה איבדה במידה רבה את הרלוונטיות שלה כי היא אינה מכילה את מורכבות הנפש והחוויה האנושית. יונג אמנם אינו שולל את החשיבות של דת מאורגנת ומוסדות רוחניים, אך הוא מדגיש שבני האדם זקוקים בעיקר לחוויה דתית אישית אותנטית וישירה. הוא טוען שכל אחד נדרש לפתח דרכו הרוחנית הייחודית ולפתח קשר אינטימי עם העולם העל-טבעי בכוחות עצמו.
באופן כללי, "תשובה לאיוב" מציע נקודת מבט מאתגרת ומחדשת על היחסים בין אלוהים לאדם ועל התפתחות התודעה האנושית והאלוהית. התובנות של יונג מזמינות אותנו להרהר מחדש על הפרשנויות המקובלות לכתבי הקודש, ולהעמיק בחקירה האישית של הנפש והרוח. הספר מעורר מחשבה על המתח בין האור והחושך, בין השלמות לאחדות, בין הגברי לנשי, ומדגיש את הצורך לשלב את כל ההיבטים האלה לכדי שלמות. אין ספק שספר זה מבטא כמה מהתובנות החשובות ביותר של יונג, שיש ביכולתן לעזור לנו להבין טוב יותר את עצמנו ואת המציאות שבה אנו חיים.
תובנות מרכזיות מתוך ספרו של קרל יונג:
1. אלוהים בעצמו אינו מודע לחלקים האפלים והאכזריים בתוכו, וזקוק לאינטראקציה עם האדם כדי להתפתח.
2. תגובתו של אלוהים לאיוב אינה מספקת ואינה מראה הבנה אמיתית לסבל האנושי.
3. ההתגלמות של ישו היא דרך של האל להתנסות בכאב ובסבל האנושיים ולהתפתח דרכם.
4. ישו מת על חטאי האל, ולא על חטאי האדם כפי שנהוג לחשוב בנצרות.
5. יש צורך לשלב בין ההיבטים הגבריים והנשיים באלוהות כדי להגיע לאיזון ושלמות.
6. התפתחות התודעה האנושית מקבילה להתפתחות התודעה האלוהית המתוארת במקרא.
7. על האדם והחברה לשלב ולקבל גם את הצדדים האפלים יותר בתוכם, כדי להתקדם ולהתפתח.
8. הממסד הדתי איבד במידה רבה את הרלוונטיות שלו בגלל נוקשותו וחוסר יכולתו להכיל את מורכבות הנפש.
9. בני אדם זקוקים בעיקר לחוויה דתית ורוחנית אישית וישירה, ופחות לדוגמות ממוסדות.
10. ספרו של יונג מאתגר את הפרשנויות המסורתיות ומעודד אותנו לבחון מחדש את הקשר בין אלוהים לאדם.
עצות מעשיות - ד"ר מזרחי אברהם:
1. אל תפחדו להתמודד עם הצדדים האפלים והקשים יותר בנפשכם – ההתמודדות הזו חיונית להתפתחותכם.
2. חפשו את האיזון הנכון בין האיכויות ה"גבריות" וה"נשיות" בתוככם ובחייכם.
3. אל תסתפקו בפרשנויות ודוגמות דתיות מקובלות – חקרו והגיעו לאמת שלכם.
4. טפחו את החוויה הרוחנית והדתית האישית והישירה שלכם, מעבר למה שמציע הממסד.
5. היו מוכנים לאתגר ולבחון מחדש את התפיסות המסורתיות על אלוהים, אדם והיקום.
6. זכרו שהתפתחות רוחנית ותודעתית היא תהליך שדורש זמן, סבלנות ונכונות להתמודד עם אתגרים.
מנטרות לדיבור עצמי - מכללת טאותרפיה:
במקום: "אני לא מסוגל להתמודד עם הצדדים הקשים בתוכי", תגידו: "יש בי את הכוח והאומץ להכיר ולקבל את כל חלקי".
במקום: "החברה דורשת ממני להיות רק טוב או רק רע", תגידו: "אני שלם עם המורכבות שבתוכי ומאמץ גם אור וגם צל".
במקום: "האמונה שלי שטחית וחסרת משמעות", תגידו: "אני מעמיק את החוויה הרוחנית האישית שלי ומוצא בה עוצמה".
במקום: "אני חייב לציית לפרשנויות הדתיות הרווחות", תגידו: "אני סומך על האינטואיציה שלי ומעז לפרש בדרכי".
במקום: "ההתפתחות הרוחנית שלי נתקעה ואני לא מתקדם", תגידו: "אני מקבל בסבלנות את התהליך שלי ויודע שכל שלב חשוב".
