"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."

מהי קבוצת "ילדים-בוגרים"-aca

ילדים בוגרים של הורים מכורים

הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי

"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."
המכללה המובילה בישראל ללימודי טראומה והתמכרויות

ילדים בוגרים של הורים מכורים

ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."

ילדים בוגרים מהי - ACA ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים או חומרים ממכרים אחרים

ה-ACA היא תכנית תמיכה וסיוע לאנשים שהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים או ממכרים אחרים. התוכנית מבוססת על העקרונות של 12 הצעדים (בדומה ל-AA) ומיועדת לעזור לאנשים להתמודד עם ההשפעות הטראומטיות והנפשיות של גידול בבית עם הורה ממכר או הורה שסבל ממחלת נפש או הפרעה נפשית אחרת.

 
 
טאותרפיה המכון הישראלי לטיפול בטראומה והתמכרויות

מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד

"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."

 

מרכז יום הוליסטי בישראל

ACA-Adult Children of Alcoholics

מהי ACA?

ה-ACA היא תכנית תמיכה וסיוע לאנשים שהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים או ממכרים אחרים. התוכנית מבוססת על העקרונות של 12 הצעדים (בדומה ל-AA) ומיועדת לעזור לאנשים להתמודד עם ההשפעות הטראומטיות והנפשיות של גידול בבית עם הורה ממכר או הורה שסבל ממחלת נפש או הפרעה נפשית אחרת.

 

המטרות של ACA:

1. הבנת הטראומה: זיהוי והבנה של ההשפעות הרגשיות והנפשיות של החיים בבית עם הורה ממכר.

2. החלמה רגשית: מתן כלים ותמיכה למשתתפים כדי להתחיל בתהליך ההחלמה הרגשית.

3. יצירת קשרים בריאים: עידוד לפיתוח קשרים בריאים ומערכת תמיכה חזקה בחיים הבוגרים.

4. קבלה עצמית: עבודה על קבלה עצמית והבנת הערך העצמי, למרות החוויות הקשות מהעבר.

 

עקרונות ה-12 צעדים:

התוכנית של ACA מבוססת על אותם עקרונות של 12 צעדים כמו בתוכניות אחרות כמו AA, אבל עם דגש מיוחד על ההתמודדויות והאתגרים הייחודיים של ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים.

 

1. הודאה בבעיה: הכרה בכך שיש בעיה שמצריכה טיפול.

2. אמונה בכוח גדול: האמונה בכוח עליון שיכול לעזור בתהליך ההחלמה.

3. החלטה לשחרר שליטה: הבנה שהשליטה על החיים והתהליך האישי מצריכה עזרה חיצונית.

4. ביצוע חשבון נפש: בדיקה עצמית וחשבון נפש כנה של החוויות והתחושות.

5. וידוי של טעויות: הודאה בטעויות וחטאים בפני עצמך, בפני כוח עליון ובפני אדם אחר.

6. מוכנות לשינוי: להיות מוכן לשינוי ולתת לכוח העליון לשנות את מה שניתן.

7. בקשה לשחרור מהפגמים והחסרונות: בקשה מכוח עליון לשחרור מהחטאים וההרגלים הרעים.

8. רשימת אנשים שנפגעו: הכנת רשימה של אנשים שנפגעו מההתנהגויות והפעולות שלנו.

9. כפרה על הפגיעות: תיקון ופיצוי על הפגיעות שנעשו.

10. המשך חשבון נפש: המשך בדיקה עצמית וחשבון נפש יומיומי.

11. חיפוש קשר עם כוח עליון: חיפוש חיזוק הקשר עם הכוח העליון באמצעות תפילה ומדיטציה.

12. העברת המסר לאחרים: עזרה לאחרים על ידי העברת המסר והידע.

הכרה בבעיה - אני ילד בוגר

הגישה לנושא הטראומה ב-ACA מורכבת מכמה רמות, כאשר כל רמה עוסקת בהיבטים שונים של ההשפעה הטראומטית של החיים עם הורה אלכוהוליסט. הרמה הראשונה של הגישה היא זיהוי והבנה של הבעיה עצמה, וזה כולל מספר שלבים עיקריים:

 
 

רמה ראשונה: זיהוי והבנה של הבעיה

 

1. זיהוי הטראומה:

המשתתפים לומדים לזהות שהחוויות שחוו בילדותן היו טראומטיות ומערערות.
 
הכרה בכך שהבעיות הנוכחיות שהם חווים בחייהם הבוגרים, כגון קשיים ביצירת קשרים בריאים, בעיות אמון, תחושת ערך עצמי נמוכה והתמודדות עם רגשות עזים, נובעות מחוויות העבר. 
 

2. הבנת ההשפעות של הטראומה:

 
הבנת ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות של החיים בסביבה לא בטוחה ולא יציבה.
 
זיהוי ההתנהגויות והתגובות שהם פיתחו כדרכי התמודדות עם הסביבה הטראומטית.
 
הכרה בכך שהתגובות האלה, שאולי היו חיוניות להישרדות בעבר, אינן משרתות אותם בצורה בריאה בחייהם הבוגרים.
 
 

3. הכרה בתופעות הפוסט-טראומטיות:

 
זיהוי הסימפטומים הפוסט-טראומטיים שהם חווים, כגון חרדה, דיכאון, פלשבקים, הימנעות וקשיי שינה.
 
הבנה שהסימפטומים האלה הם תגובה נורמלית לחוויות לא נורמליות.
 
 

4. פיתוח תובנה אישית:

 
עידוד המשתתפים לפתח תובנה אישית על האופן שבו הטראומה משפיעה עליהם ועל חייהם כיום.
 
הבנת החשיבות של הטיפול בעצמם ובפגיעותיהם הפנימיות.
  
 

5. התחלת תהליך השיתוף:

 
התחלת תהליך של שיתוף החוויות והתחושות בקבוצה בטוחה ותומכת.
 
יצירת סביבה שבה המשתתפים מרגישים שהם יכולים לדבר בחופשיות וללא שיפוטיות על מה שעברו.
 
 
 

מטרות הרמה הראשונה:

 

– להעלות את המודעות האישית לגבי ההשפעות של הטראומה.

– ליצור בסיס להמשך התהליך הטיפולי וההחלמתי.

– לפתח תחושת שייכות והבנה הדדית בתוך הקבוצה.

 
 

זיהוי והבנה של הבעיה היא הצעד הראשון והחיוני בדרך להחלמה וליצירת חיים בריאים ומספקים.


תלמדו עם המקצוענים ביותר

מסלולי הלימודים של טאותרפיה

לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה והתמכרויות
מסלול תלת שנתי
הכשרה בשיטת 12 הצעדים בגישת טאותרפיה
מסלול של 15 מפגשים
לימודי הנחיית קבוצות והכשרת מרצים טאותרפיה
מסלול דו-שנתי

מאפייני אישיות של ילדים בוגרים

הרמה השנייה של הגישה לנושא הטראומה בתוכנית ACA מתמקדת במאפייני האישיות של ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים. אלו מאפיינים שיכולים להתפתח כתוצאה מהחיים בסביבה עם הורה ממכר ולהשפיע על ההתנהגות והתחושות בבגרות. הנה כמה מהמאפיינים העיקריים:

 

1. תחושת חוסר ערך עצמי:

– ילדים בוגרים לעיתים קרובות מרגישים שהם אינם ראויים לאהבה ולהערכה.

– הם יכולים לפתח דימוי עצמי נמוך ולהימנע ממצבים חברתיים מחשש לדחייה. 

 

2. צורך בשליטה: 

– בגלל התחושה של חוסר שליטה בילדותם, הם עשויים לחפש שליטה בחייהם הבוגרים.

– זה יכול להוביל להתנהגות כפייתית וניסיון לשלוט בסיטואציות ובאנשים סביבם.

 

3. פחד מנטישה:

– חוויות של חוסר יציבות ונטישה בילדותם יכולות לגרום לפחד מנטישה במערכות יחסים.

– הם עשויים להיות תלויים באחרים רגשית ולפחד מלהיות לבד. 

 

4. דפוסי התנהגות הישרדותיים:

– פיתוח דפוסים והתנהגויות הישרדותיות כמו שקרים, הכחשה והסתרה כדי להתמודד עם סביבה כאוטית.

– ילדים בוגרים יכולים להשתמש באותן אסטרטגיות גם כשהן אינן נחוצות בבגרות. 

 

5. תחושת אחריות יתר: 

– ילדים בוגרים עשויים להרגיש אחראים לרגשות ולהתנהגויות של אחרים, במיוחד של הוריהם.

– הם נוטים לקחת על עצמם תפקידים של טיפול ותמיכה באחרים, לעיתים על חשבון צרכיהם האישיים.

 

6. קושי בהצבת גבולות:

– חוויות של חוסר כבוד לגבולות אישיים בילדות יכולות להוביל לקושי בהצבת גבולות בריאים בבגרות.

– הם עשויים להתקשות לומר "לא" ולהגביל את הזמן והאנרגיה שהם משקיעים באחרים.

 

7. פחד מכישלון והצלחה:

– הם עשויים לפחד מכישלון בגלל הביקורת והלחץ שחוו בילדותם.

– באופן פרדוקסלי, הם עשויים גם לפחד מהצלחה שמביאה תשומת לב ומצפה מהם לשמור על סטנדרטים גבוהים.

 

8. קושי בביטוי רגשות:

– חוויות של הכחשת רגשות בילדות יכולות להוביל לקושי בביטוי רגשות בבגרות.

– הם עשויים להימנע מעימותים ולנסות להימנע מהרגשות השליליים שלהם.

 

9. נטייה לאובססיות והתמכרויות:

– ילדים בוגרים עלולים לפתח התמכרויות או אובססיות כדרך להתמודד עם הכאב והטראומה הפנימיים.

– זה יכול לכלול התמכרויות לחומרים כמו אלכוהול וסמים, או להתנהגויות כמו עבודה יתרה או אכילה כפייתית.

  
 

מטרות הרמה השנייה:

– זיהוי והבנה של המאפיינים האישיים והדפוסים ההתנהגותיים שנוצרו כתוצאה מהטראומה.

– עבודה על שינוי דפוסים והתנהגויות לא בריאים.

– פיתוח מיומנויות בריאות להתמודדות עם רגשות ויצירת קשרים בריאים. 

תפקידים שילדים בוגרים לוקחים בזוגיות, במשפחה ובעבודה:

ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים נוטים לקחת על עצמם תפקידים מסוימים במערכות יחסים, במשפחה ובעבודה כתוצאה מההתנהגויות והדפוסים שנוצרו בילדותם. הנה כמה מהתפקידים הנפוצים שהם עשויים לקחת:

 

בזוגיות

1. המטפל:

– נוטים לקחת על עצמם את התפקיד של המטפל בזוגיות, כשהם מנסים לטפל ולתמוך בבן הזוג.

– עלולים להרגיש אחריות רבה מדי לרגשות ולהתנהגות של בן הזוג.

 

2. המתקן:

– מנסים לתקן בעיות ולפתור כל סכסוך במהירות ובכל מחיר, לעיתים על חשבון הרגשות שלהם.

– מתקשים להניח לדברים ולתת להם להתפתח באופן טבעי.

 

3. המרצה:

– משתדלים לרצות את בן הזוג בכל מחיר, גם אם זה אומר לוותר על הרצונות והצרכים האישיים שלהם.

– חוששים מהתמודדות עם כעס או חוסר שביעות רצון של בן הזוג.

 
 

במשפחה

1. ההורה לילדים:

– עשויים לקחת על עצמם את התפקיד של ההורה גם לבני משפחה אחרים, כולל הורים, אחים וילדים.

– מרגישים צורך לטפל בכל מי שסביבם ולוודא שכולם בטוחים ומטופלים.

 

2. הגיבור המשפחתי:

– מנסים להיות המצליחים והאחראים במשפחה כדי לפצות על התנהגות ההורה הממכר.

– נוטים לקחת על עצמם משימות ואחריות מרובות כדי להוכיח את ערכם ולשמור על יציבות במשפחה.

 

3. המרצה המשפחתי:

– משתדלים לרצות את כולם ולמנוע קונפליקטים במשפחה.

– נמנעים מלעמוד על שלהם ומוותרים על הצרכים האישיים כדי לשמור על שקט ושלווה במשפחה.

 

בעבודה

1. העובד המצטיין:

– נוטים להיות עובדים חרוצים ומצטיינים שמבצעים את כל המשימות בצורה מושלמת.

– לעיתים קרובות מנסים להוכיח את ערכם דרך הצלחה מקצועית והישגים גבוהים.

 

2. המנהיג האחראי:

– עשויים לקחת על עצמם תפקידים ניהוליים ואחראיים כדי לשלוט בסיטואציות בעבודה.

– מרגישים צורך לנהל ולכוון את כולם כדי לשמור על סדר ויציבות.

 

3. העוזר התומך:

– נוטים לעזור ולתמוך בקולגות באופן מתמיד, גם על חשבון העבודה שלהם.

– לעיתים מתקשים להגיד "לא" ומרגישים צורך להיות זמינים ולעזור בכל זמן.

 
 

מטרות העבודה עם ילדים בוגרים

זיהוי תפקידים ודפוסים: הכרה והבנה של התפקידים שהם לוקחים בזוגיות, במשפחה ובעבודה.
 
שינוי דפוסים לא בריאים: עבודה על שינוי הדפוסים וההתנהגויות שלא משרתות אותם בצורה בריאה.
 
פיתוח מיומנויות בריאות: למידת מיומנויות חדשות לניהול רגשות, קונפליקטים והצבת גבולות בריאים. 

מהו הילד הפנימי?

הרמה הרוחנית של הטיפול בילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים כוללת הכרה ומתן מקום לילד הפנימי. הילד הפנימי מייצג את החלק הרגשי והפגיע שבנו, שנשאר לא מטופל או מוזנח כתוצאה מהחוויות הטראומטיות בילדות. הנה איך זה מתבצע:

הילד הפנימי הוא החלק שבנו שנושא את החוויות, הרגשות והפגיעות מהעבר. מדובר בתודעה רגישה, יצירתית ופגיעה שהייתה בילדות ונותרה בתוכנו גם בבגרות. הילד הפנימי כולל את התחושות, הרצונות והצרכים שהיו לנו כילדים.

 
 

מטרות העבודה עם הילד הפנימי

 

1. הכרה ברגשות ופגיעות:

– להכיר ולהבין את הרגשות והפגיעות שהיו לנו כילדים.

– לתת מקום לרגשות האלה ולהתייחס אליהם בכבוד ובאהבה. 

 

2. שחרור מהעבר:

– לעבור תהליך של שחרור מהכאב והטראומה שנשאו אותנו במשך השנים.

– לסלוח לעצמנו ולהורים שלנו על מה שקרה. 

 

3. פיתוח חיבור פנימי:

– לפתח חיבור עמוק ורגיש עם הילד הפנימי שלנו.

– להקשיב לצרכים ולרצונות של הילד הפנימי ולספק אותם בצורה בריאה.

 
 

דרכי עבודה עם הילד הפנימי

1. מדיטציה ודמיון מודרך:

– תרגול מדיטציה ודמיון מודרך כדי להתחבר לילד הפנימי.

– דמיון מודרך שבו אנחנו משוחחים עם הילד הפנימי, מקשיבים לו ונותנים לו את התמיכה שהוא צריך. 

 

2. כתיבה ויומן:

– כתיבה ביומן על החוויות והרגשות שלנו כילדים.

– כתיבת מכתבים לילד הפנימי שלנו כדי להביע את האהבה והדאגה שלנו אליו.

 

3. תרפיה באמנות:

– שימוש באמנות כדרך לבטא את הרגשות והחוויות של הילד הפנימי.

– ציור, כתיבה ויצירה כדרכים להביע ולהבין את הרגשות שלנו.

 

4. טיפול אישי וקבוצתי:

– טיפול פסיכולוגי עם מטפל שמבין את חשיבות העבודה עם הילד הפנימי.

– השתתפות בקבוצות תמיכה שבהן ניתן לחלוק חוויות ולעבוד על החיבור לילד הפנימי.

 
 

היתרונות של עבודה עם הילד הפנימי

 

– שחרור מהכאב: מתן מקום לילד הפנימי עוזר לשחרר את הכאב והטראומה מהעבר.

– חיבור רגשי: פיתוח חיבור רגשי עמוק ובריא עם עצמנו.

– קבלה עצמית: עבודה עם הילד הפנימי מאפשרת לנו לקבל את עצמנו על כל חלקינו, כולל החלקים הפגיעים.

– שיפור מערכות יחסים: חיבור עם הילד הפנימי עוזר לשפר את מערכות היחסים שלנו עם אחרים על ידי הבנה טובה יותר של עצמנו. 

מדיטציה להתחברות לילד הפנימי

הנה מדיטציה כדי להתחבר לילד הפנימי שלך. המדיטציה הזו יכולה לעזור לך לפתח חיבור עמוק ואוהב עם החלק הפגיע והרגיש שבתוכך.

 

הכנה למדיטציה:

1. מצא מקום שקט ונוח: ודא שאתה נמצא במקום שבו תוכל לשבת בנוח ללא הפרעות.

2. הכן את עצמך: שב בתנוחה נוחה, עצום את עיניך ונשום עמוק מספר פעמים כדי להירגע ולהתחבר לעצמך.

 

שלב 1: נשימות והרפיה

– נשום עמוק דרך האף, החזק את הנשימה למשך מספר שניות, ואז נשוף לאט דרך הפה.

– חזור על התהליך הזה 3-5 פעמים, תוך כדי שאתה מרגיש את הגוף שלך נרגע עם כל נשימה.

 
 

שלב 2: דמיון מודרך

 

1. דמיין מקום בטוח ויפה:

– דמיין מקום שבו אתה מרגיש בטוח, רגוע ומוגן. זה יכול להיות מקום טבעי כמו גן, יער, חוף ים או כל מקום אחר שבו אתה מרגיש בנוח.

– ראה את הפרטים של המקום הזה – הצבעים, הריחות, הצלילים. תן לעצמך להרגיש את התחושה של המקום.

 

2. פגוש את הילד הפנימי שלך:

– דמיין שאתה הולך לאורך המקום הזה, עד שאתה רואה את הילד הפנימי שלך. זה יכול להיות אתה כילד, בכל גיל שאתה בוחר.

– הילד הפנימי שלך עשוי להיראות עצוב, שמח, מפוחד או סקרן. פשוט תן לו להיות כפי שהוא.

 

3. יצירת קשר עם הילד הפנימי:

– גש לילד הפנימי שלך בעדינות, והתיישב לידו או מולו.

– תגיד לו שאתה כאן בשבילו, ושאתה אוהב אותו. אתה יכול גם לשאול אותו איך הוא מרגיש ומה הוא צריך ממך.

 

4. הקשבה לילד הפנימי:

– הקשב למה שהילד הפנימי שלך רוצה לומר לך. אולי הוא צריך חיבוק, אולי הוא רוצה לספר לך משהו חשוב, או אולי הוא פשוט רוצה לשחק.

– תהיה פתוח וקשוב לכל מה שהוא מביע.

 

5. מתן תמיכה ואהבה:

– תן לילד הפנימי שלך את התמיכה שהוא צריך. חבק אותו, תגיד לו שאתה כאן בשבילו, ושאתה אוהב אותו ללא תנאים.

– הבטח לו שתמשיך להיות שם בשבילו, ותדאג לו בכל דרך שהוא צריך.

 
 

שלב 3: סיום המדיטציה

– תודה לילד הפנימי שלך על כך שהוא חלק מהחיים שלך, והבטח לו שתמשיך להקשיב לו ולטפל בו.

– קח נשימה עמוקה, והתחל להחזיר את עצמך לאט למודעות מלאה.

– פתח את עיניך בעדינות, וקח כמה רגעים לשבת בשקט ולהרגיש את התחושות שעולות בך לאחר המדיטציה.

 
 

תרגול קבוע

כדי להפיק תועלת מרבית מהמדיטציה הזו, מומלץ לתרגל אותה באופן קבוע. עם הזמן, תוכל לפתח חיבור עמוק יותר עם הילד הפנימי שלך ולחוות יותר שלווה והרמוניה פנימית. 

סיפור זן על הילד הפנימי

"הילד והמאסטר"

 

בכפר קטן בהרים, היה מאסטר זן שגר במנזר על פסגת ההר. המאסטר היה ידוע בחוכמתו ובעצותיו החכמות, ואנשים מכל רחבי האזור היו מגיעים אליו כדי לקבל הדרכה.

יום אחד, הגיע למנזר ילד קטן, מלא סקרנות אך גם פגיעות. הילד ניגש למאסטר ואמר: "מאסטר, אני מרגיש כעס ועצב בתוכי, ואני לא מבין מדוע. האם תוכל לעזור לי להבין את עצמי?"

המאסטר חייך בעדינות ואמר: "בוא, נשב יחד ונשתף סיפור." הם ישבו יחד תחת עץ גדול, והמאסטר התחיל לספר:

"פעם היה כפר קטן בדיוק כמו הכפר שלך. בכפר הזה חי ילד קטן, שמילא את יומו במשחקים ובחוויות. יום אחד, הילד הזה פגש זקן חכם בשדה פתוח. הזקן הזמין את הילד לשבת איתו ואמר לו: 'בתוכך יש שני זאבים. זאב אחד הוא כעס, פחד, ושנאה. הזאב השני הוא אהבה, חמלה ושמחה. כל יום הם נלחמים זה בזה.'

 

הילד הקטן שאל את הזקן: 'איזה זאב ינצח?' הזקן חייך ואמר: 'זה שאתה מאכיל.'

 

המאסטר פנה לילד ואמר: 'הזאבים הם חלק ממך. הכעס והעצב שאתה מרגיש הם הזאב האחד. האהבה והשמחה הם הזאב השני. תפקידך הוא להכיר בשני הזאבים שבתוכך ולבחור להזין את הזאב שמביא לך שלווה ואהבה.'

 

הילד הביט במאסטר ואמר: 'אבל איך אני מזין את הזאב הטוב?'

 

המאסטר חייך ואמר: 'אתה מזין את הזאב הטוב על ידי התחברות לילד הפנימי שבך. הילד הפנימי הוא מקור האהבה והשמחה שלך. כשאתה מקשיב לו, נותן לו מקום ומבטא את רגשותיו, אתה מזין את הזאב הטוב. אתה לומד לאהוב את עצמך כפי שאתה, על כל חלקיך.'

הילד הרגיש את החום והאהבה מהמאסטר והבין שדרכו להחלמה היא להקשיב לעצמו, לקבל את רגשותיו ולבחור לאהוב את הילד הפנימי שבו. מאותו יום, הילד למד להתחבר לעצמו ולעבוד עם רגשותיו, והחיים שלו הפכו להיות מלאים יותר באהבה ושמחה."

המאסטר הביט בילד ואמר: "זכור, הילד שבך הוא המפתח לשלווה הפנימית שלך. האזן לו, אהוב אותו, ותן לו מקום בליבך."

הילד הקטן הודה למאסטר וחזר לכפרו, מלא בתקווה ובחוכמה חדשה.

 
 

המסר של הסיפור 

הסיפור הזה מלמד אותנו על החשיבות של ההכרה והתחברות לילד הפנימי שלנו. על ידי הזנה של הזאב הטוב שבנו והקשבה לרגשות שלנו, אנו יכולים למצוא שלווה ואהבה פנימית אמיתית. 

"Trauma recovery programs in Thailand, offering holistic and comprehensive healing."

צרו איתנו קשר

פנו אלינו עם כל השאלות שיש לכם

נשמח לשוחח איתך! אל תהסס/י לפנות אלינו עם כל שאלה שיש לכם. 

"Long-term recovery programs at a rehabilitation center, focusing on sustained healing and support."

צור קשר

קבע פגישת ייעוץ חינם

קבע פגישת ייעוץ חינם עם הצוות שלנו ובוא נגרום לדברים לקרות!

הנה רשימה חלקית של הדברים שמהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים צריכים להימנע:

דברים שמהם ילדים בוגרים צריכים להימנע

 

1. הכחשה והתעלמות מהרגשות:

– הכחשה או הדחקה של רגשות עלולה להוביל לחוסר יכולת להתמודד עם הקשיים הרגשיים באופן בריא.

– יש חשיבות להכיר ברגשות ולתת להם מקום, גם אם הם כואבים. 

 

2. ניסיון לרצות את כולם:

– הנטייה לרצות את כולם ולהימנע מקונפליקטים עלולה לפגוע בתחושת העצמי ובגבולות האישיים.

– חשוב ללמוד להציב גבולות בריאים ולא לפחד לומר "לא". 

 

3. לקיחת אחריות על רגשות והתנהגויות של אחרים:

– תחושת אחריות יתר על רגשות והתנהגויות של אחרים יכולה להוביל לתחושת עומס ולחץ נפשי.

– יש להבין שכל אחד אחראי על רגשותיו והתנהגויותיו האישיים.

 

4. הימנעות מקשרים קרובים:

– פחד מקשרים אינטימיים וקרובים עלול לגרום לבדידות ולתחושת נתק.

– יש לעבוד על בניית קשרים בריאים שמבוססים על אמון ופתיחות.

 

5. שימוש בהתמכרויות כדרך להימנע מהתמודדות:

– שימוש באלכוהול, סמים או התנהגויות כפייתיות אחרות כדרך להימנע מהתמודדות עם כאב רגשי.

– חשוב לחפש דרכים בריאות להתמודד עם הרגשות, כמו טיפול או מדיטציה.

 

6. ביקורת עצמית מופרזת:

– נטייה לביקורת עצמית חריפה ולהשוואה לאחרים עלולה לפגוע בתחושת הערך העצמי.

– יש לעבוד על קבלה עצמית והבנה שהטעויות הן חלק מתהליך הלמידה.

 

7. התמקדות בצרכים של אחרים על חשבון הצרכים האישיים:

– התעלמות מצרכים אישיים והתמקדות בצרכים של אחרים יכולה להוביל לתחושת התשה וניצול.

– חשוב לזכור לטפל בעצמך ולשים לב לצרכים האישיים.

 

טיפים להתמודדות ולשיפור

 
חיפוש תמיכה מקצועית: טיפול פסיכולוגי או השתתפות בקבוצות תמיכה כמו ACA יכולים לסייע בהתמודדות עם האתגרים האישיים.
 
פיתוח מיומנויות רגשיות: למידת טכניקות לניהול רגשות וביטוי רגשות בצורה בריאה.
 
תזונה ואורח חיים בריא: שמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית וסדר יום מאוזן.
 
תרגול מדיטציה והרפיה: שימוש במדיטציה וטכניקות הרפיה כדי להפחית מתח ולחזק את הקשר עם עצמך.