התמכרותו של פרויד לקוקאין
התמכרותו של פרויד לקוקאין
הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי
גמילה מאלכוהול במרכז הוליסטי יוקרתי בתאילנד ובישראל
ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
תחילת ההתעניינות של פרויד בקוקאין
זיגמונד פרויד, מייסד הפסיכואנליזה, היה בין הראשונים שגילו עניין מדעי בקוקאין, וההתנסות שלו עם החומר הפכה לאחד הפרקים השנויים במחלוקת בחייו. בשנות ה-80 של המאה ה-19, לפני שההשפעות המזיקות של קוקאין היו ידועות באופן נרחב, פרויד ראה בו תרופה אפשרית למגוון בעיות רפואיות ונפשיות. הנה סקירה על השימוש של פרויד בקוקאין והשפעתו:
תחילת ההתעניינות של פרויד בקוקאין
בשנת 1884, פרויד החל לחקור את הקוקאין כחלק מתשוקתו לחדשנות מדעית. הוא ראה בו "סם פלא" שיכול להקל על מצבים כמו דיכאון, עייפות, ומחלות נוירולוגיות. באותה תקופה, השימוש בקוקאין היה חוקי ונפוץ, ונחשב לתרופה לגיטימית ששווקה על ידי רופאים וחברות תרופות.
פרויד עצמו ניסה את הקוקאין וכתב עליו בהתלהבות במאמר שפרסם בשם "Über Coca" ("על הקוקה"), שבו תיאר את יתרונותיו של הקוקאין. הוא האמין שהחומר יכול לעורר אנרגיה, לשפר מצב רוח ולהקל על דיכאון וחרדה. פרויד אף העניק קוקאין לחבריו, ונראה כי ראה בו גם כלי לשיפור ביצועים מנטליים.
מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד
"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."
DaoTherapy Holistic Rehab
שלב ורניקה
שלב ורניקה – שלב זה נחשב חירום רפואי וכולל תסמינים כמו בלבול, בעיות זיכרון, קושי בקואורדינציה ואובדן שליטה על תנועות העיניים. טיפול בשלב זה חיוני ביותר, ויכול לכלול מתן ויטמין B1, אך ללא טיפול מתאים, הסימפטומים עלולים להחמיר.
שלב קורסקוף
שלב קורסקוף - שלב זה נחשב לבלתי הפיך ומאופיין באובדן זיכרון משמעותי וקשיים קוגניטיביים חמורים. חולים בשלב זה מתקשים ליצור זיכרונות חדשים וסובלים מהידרדרות מתמשכת ביכולותיהם המנטליות.
הסיכונים העיקריים
הסיכונים העיקריים של תסמונת מוח רטוב כוללים נזקים בלתי הפיכים למוח וירידה חדה באיכות החיים, ולעיתים קרובות דורשים טיפול מתמשך במתקנים רפואיים.
יום הולדת שנשכח
יום הולדת שנשכח. סיפור שנשמע שוב ושוב. בלבול סביב משימה פשוטה. עבור שתיינים כבדים, שכחה תמימה לכאורה עלולה להתפתח לדיבור עילג, הליכה לא יציבה, עוויתות שרירים אלימות או הזיות – סימנים לנזק מוחי הנגרם מאלכוהול. אם לא מטפלים בכך, הנזק עלול להחמיר ולהתקדם עד לתסמונת ורניקה-קורסקוף, מצב מסכן חיים.
הקשר עם טיפול בהתמכרות
אחד הניסויים הידועים ביותר של פרויד עם קוקאין היה ניסיון להשתמש בו כתרופה להתמכרות למורפין. חברו הקרוב, ד"ר ארנסט פון פליישל-מרקסוב, סבל מהתמכרות למורפין בעקבות כאבים כרוניים. פרויד שיער שקוקאין יכול להיות תחליף בטוח למורפין, אך הניסוי הסתיים בכישלון צורב. פליישל-מרקסוב פיתח תלות חמורה גם בקוקאין וסבל מתסמינים קשים עד מותו, מה שהותיר כתם משמעותי על ניסיונו של פרויד לקדם את החומר כתרופה.
התמכרות ושימוש אישי
בעוד שאין הוכחות חד-משמעיות לכך שפרויד היה מכור לקוקאין, ברור שהוא השתמש בו באופן אישי, ולא רק לצרכים מדעיים. הוא דיווח על תחושת שחרור ואופוריה לאחר השימוש, ואף המליץ עליו לאחרים. עם זאת, לאחר זמן מה הוא הפחית את השימוש, ככל הנראה עקב המודעות ההולכת וגוברת לנזקי החומר ולתלות שהוא יכול לגרום.
הביקורת על פרויד
התלהבותו של פרויד מקוקאין, והקשר לכישלון הטיפול של פליישל-מרקסוב, גרמה לביקורת רבה מצד עמיתיו בתקופה מאוחרת יותר. המקרה הפך לאירוע מביך בקריירה המדעית של פרויד, והוא כמעט ולא התייחס לקוקאין בעבודותיו המאוחרות. עם זאת, יש הטוענים כי הניסויים שלו עם קוקאין השפיעו על הבנתו המעמיקה יותר של הנפש האנושית, בעיקר בהקשר של תשוקות, דחפים והתנהגויות כפייתיות.
השפעה היסטורית
בעוד פרויד נטש את הקוקאין בשלב מוקדם יחסית בקריירה שלו, המקרה מדגים את השילוב בין חקר מדעי, התנסות אישית, ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים כחלק מגישת הטיפול בתקופה שבה הידע היה מוגבל. הסיפור של פרויד עם קוקאין מדגיש גם את הסיכונים שבשימוש תרופתי ללא הבנה מלאה של ההשלכות.
אם תרצה להעמיק בנושא או לשלב את זה בדיון רחב יותר על התמכרות או פסיכואנליזה, אשמח להרחיב!
מאמרו של זיגמונד פרויד, "Über Coca" ("על הקוקה"),
מאמרו של זיגמונד פרויד, "Über Coca" ("על הקוקה"), פורסם בשנת 1884 והוא אחד מהכתבים המוקדמים שלו, שבו הוא חקר את השפעותיו של הקוקאין. המאמר אינו נדיר, והוא זמין לעיתים רבות בארכיונים של כתבי פרויד, או כחלק מספרות אקדמית על הפסיכואנליזה.
אני לא מחזיק עותקים של מאמרים מקוריים, אבל המאמר עשוי להיות זמין דרך מקורות כמו:
ארכיונים של כתבי פרויד: האוסף המלא של עבודותיו פורסם בכמה כרכים, לעיתים תחת הכותרת The Standard Edition of the Complete Psychological Works of Sigmund Freud, בעריכת ג'יימס סטרצ'י.
ספריות אוניברסיטאיות: מאמרים מוקדמים של פרויד זמינים דרך מוסדות אקדמיים.
אתרים מקוונים: אתרים כמו Project Gutenberg או ארכיונים מדעיים עשויים להחזיק גרסאות דיגיטליות של המאמרים המקוריים.
אם תרצה, אוכל לנסות לעזור לך למצוא קישור או מקור מקוון שבו ניתן לקרוא את המאמר, או לחלופין לספק סיכום של המאמר, אם זה מספיק. האם תרצה שאחפש מידע נוסף?
DaoTherapy offers a variety of treatment programs
מסלולי הלימודים במכללת טאותרפיה
אז מה בדיוק הוא "מוח רטוב"?
רקע:
פורסם בשנת 1884, "Über Coca" הוא מאמר מוקדם שפרויד כתב בתקופה שבה החל לחקור את הקוקאין. בתקופה זו, הקוקאין היה חוקי ונחשב לתרופה פוטנציאלית למגוון בעיות רפואיות ופסיכולוגיות. פרויד, שנמשך לחידושים מדעיים, ראה בקוקאין "סם פלא" שיכול לסייע במצבי דיכאון, עייפות, הפרעות עצבים, ובעיות רפואיות נוספות.
התוכן העיקרי:
תיאור הקוקאין והשפעותיו: פרויד הציג במאמרו את הקוקאין כחומר שיכול לשמש כמעורר נפשי ופיזי, המסוגל להעניק תחושת אופוריה, לשפר את מצב הרוח ולהקל על עייפות. הוא תיאר את השפעות הקוקאין כמעוררות ומרגיעות כאחד, בהתאם למינון ולמצבו של המשתמש.
פוטנציאל רפואי: פרויד ראה בקוקאין כלי טיפולי בעל ערך רב. הוא האמין כי החומר יכול להחליף משככי כאבים מסוכנים כמו מורפין ואף לסייע בגמילה מהתמכרות לחומרים אלה. הוא המליץ על השימוש בו לטיפול בדיכאון, הפרעות נוירולוגיות ומחלות שונות כמו אסתמה ובעיות עיכול.
שימוש אישי: פרויד ניסה בעצמו את הקוקאין והעיד על תחושת שחרור ואנרגיה שקיבל מהשימוש בו. הוא שיתף אחרים בתגליתו, ואף העניק קוקאין לקרוביו ולחבריו, כולל ד"ר ארנסט פון פליישל-מרקסוב, שניסה להשתמש בקוקאין כתחליף למורפין אך פיתח תלות חמורה.
התלהבות וגבולות: פרויד גילה התלהבות רבה מהפוטנציאל של הקוקאין בתחילת הדרך, אך המאמר לא עסק בצדדים השליליים של החומר, כיוון שבאותה תקופה טרם התגלו השפעותיו המזיקות והתלות שהוא גורם.
השפעה והשלכות:
כישלון רפואי: הניסיון של פרויד להשתמש בקוקאין כטיפול להתמכרות למורפין, במיוחד במקרה של פליישל-מרקסוב, הסתיים בכישלון צורב. חברו פיתח תלות חמורה בקוקאין, מה שהוביל אותו לסבל רב עד מותו. מקרה זה עורר ביקורת על פרויד ותרומתו לקידום הקוקאין כחומר טיפולי.
כתם בקריירה: המאמר "Über Coca" הפך למביך בקריירה המדעית של פרויד. בשל הכישלונות והביקורת, פרויד נטש את השימוש בקוקאין ולא עסק בו בעבודותיו המאוחרות.
תרומה למדע: אף על פי שגישתו הייתה נאיבית, המחקר של פרויד על קוקאין היה חלוץ בזמנו. הוא תרם להבנת השפעותיו של הקוקאין ולפתיחת שיח מדעי רחב יותר על השפעות חומרים פסיכואקטיביים.
סיכום:
"Über Coca" מציג את גישתו המוקדמת והאופטימית של פרויד כלפי הקוקאין כחומר טיפולי. המאמר חושף את שאיפתו לחדשנות ואת נטייתו לנסות חומרים באופן אישי. עם זאת, ההשלכות השליליות של הקוקאין, שהיו ברורות יותר מאוחר יותר, גרמו לכך שפרויד התרחק מנושא זה. היום, המאמר נתפס כחלק היסטורי מעבודתו וממסעו המדעי של פרויד, יותר מאשר כתרומה משמעותית לפסיכואנליזה או לרפואה.
אם תרצה הרחבה או התמקדות בנקודה מסוימת, אשמח לעזור!
השימוש האישי של פרויד:
תחילת השימוש (1884): פרויד החל להשתמש בקוקאין בתקופה שבה החליט לחקור את הפוטנציאל הרפואי והפסיכולוגי של החומר. הוא ניסה אותו על עצמו כדי לחוות את השפעותיו. פרויד דיווח על תחושת אופוריה, שיפור מצב הרוח והקלה על עייפות, והוא האמין שהחומר בטוח לשימוש ונטול סיכונים משמעותיים.
שיתוף עם אחרים: במהלך התקופה, פרויד לא רק השתמש בקוקאין בעצמו אלא גם העניק אותו לחבריו ועמיתיו, מתוך אמונה שהוא מועיל. המקרה הידוע ביותר הוא של ד"ר ארנסט פון פליישל-מרקסוב, שניסה להשתמש בקוקאין כתחליף למורפין, אך פיתח תלות חמורה שהחמירה את מצבו הבריאותי.
ירידה בשימוש (1887): עם הזמן, החלו להתברר ההשפעות המזיקות של קוקאין, כולל פוטנציאל ההתמכרות שלו. פרויד ככל הנראה הפחית את השימוש האישי שלו סביב 1887, בעקבות כישלון הטיפול בפליישל-מרקסוב והביקורת הרבה שקיבל. גם תחושותיו כלפי החומר הפכו זהירות יותר.
היקף השימוש:
- אין עדויות חד-משמעיות לכך שפרויד היה "מכור" לקוקאין, אך הוא השתמש בו באופן תכוף למדי במהלך שנות המחקר הראשוניות שלו.
- נראה שפרויד השתמש בקוקאין בעיקר כתוסף לשיפור אנרגיה ומצב רוח, ולא מתוך דחף כפייתי.
- לאחר 1887, פרויד כמעט ולא התייחס לנושא הקוקאין בכתביו ולא עסק בו יותר, כנראה מתוך רצון להתרחק מהמחלוקת ומהכישלונות שקשורים לשימוש בו.
השפעה על עבודתו:
על אף שפרויד זנח את הקוקאין, ההתנסויות שלו השפיעו באופן עקיף על עבודתו המאוחרת:
- הבנתו המוקדמת של דחפים, תשוקות והתנהגויות כפייתיות עשויה להיות קשורה להתנסות האישית שלו בחומר.
- התקרית עם פליישל-מרקסוב והכישלון בטיפול בו היוו עבורו שיעור חשוב על אחריות מדעית וזהירות בשימוש בחומרים לא מוכחים.
סיכום:
פרויד השתמש בקוקאין במשך כמה שנים קצרות באמצע שנות ה-80 של המאה ה-19, בעיקר לצרכי מחקר אישי ומקצועי. אף שהוא זנח את השימוש בו בסופו של דבר, השפעת הקוקאין על חייו ועל הקריירה שלו נותרה חלק שנוי במחלוקת אך מעניין בסיפורו האישי.
