"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."

השעיר לעזאזל ילדים בוגרים-aca

השעיר לעזאזל "ילדים בוגרים"

הופכים את הבלתי אפשרי לאפשרי

"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."
המכללה המובילה בישראל ללימודי טראומה והתמכרויות

השעיר לעזאזל ילדים בוגרים

ד"ר מזרחי אברהם מייסד טאותרפיה
"תוכנית טיפול מאלכוהול סמים וטראומה ב-Dao Therapy, המתמקדת בטיפול הוליסטי ומקיף."

משפחות לא מתפקדות

ה-ACA היא תכנית תמיכה וסיוע לאנשים שהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים או ממכרים אחרים. התוכנית מבוססת על העקרונות של 12 הצעדים (בדומה ל-AA) ומיועדת לעזור לאנשים להתמודד עם ההשפעות הטראומטיות והנפשיות של גידול בבית שבו משפחה לא מתפקדת.

 
 
השעיר לעזאזל ילדים בוגרים

מרכז הוליסטי לטיפול בטראומה, התמכרויות וחוסר איזון נפשי בתאילנד

"בואו לתחילת המסע לחופש מהתמכרות לאלכוהול, סמים, כדורים ותגלו מחדש את חייכם בחיבוק השקט של "DaoTherapy Rehab בתאילנד—במקום שבו ריפוי הוליסטי פוגש החלמה מעצימה."

 

מרכז יום הוליסטי בישראל

ACA-Adult Children of Alcoholics

מהי ACA?

ה-ACA היא תכנית תמיכה וסיוע לאנשים שהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים או ממכרים אחרים. התוכנית מבוססת על העקרונות של 12 הצעדים (בדומה ל-AA) ומיועדת לעזור לאנשים להתמודד עם ההשפעות הטראומטיות והנפשיות של גידול בבית עם הורה ממכר או הורה שסבל ממחלת נפש או הפרעה נפשית אחרת.

 

המטרות של ACA:

1. הבנת הטראומה: זיהוי והבנה של ההשפעות הרגשיות והנפשיות של החיים בבית עם הורה ממכר.

2. החלמה רגשית: מתן כלים ותמיכה למשתתפים כדי להתחיל בתהליך ההחלמה הרגשית.

3. יצירת קשרים בריאים: עידוד לפיתוח קשרים בריאים ומערכת תמיכה חזקה בחיים הבוגרים.

4. קבלה עצמית: עבודה על קבלה עצמית והבנת הערך העצמי, למרות החוויות הקשות מהעבר.

  
 

עקרונות ה-12 צעדים:

התוכנית של ACA מבוססת על אותם עקרונות של 12 צעדים כמו בתוכניות אחרות כמו AA, אבל עם דגש מיוחד על ההתמודדויות והאתגרים הייחודיים של ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים.

 

1. הודאה בבעיה: הכרה בכך שיש בעיה שמצריכה טיפול.

2. אמונה בכוח גדול: האמונה בכוח עליון שיכול לעזור בתהליך ההחלמה.

3. החלטה לשחרר שליטה: הבנה שהשליטה על החיים והתהליך האישי מצריכה עזרה חיצונית.

4. ביצוע חשבון נפש: בדיקה עצמית וחשבון נפש כנה של החוויות והתחושות.

5. וידוי של טעויות: הודאה בטעויות וחטאים בפני עצמך, בפני כוח עליון ובפני אדם אחר.

6. מוכנות לשינוי: להיות מוכן לשינוי ולתת לכוח העליון לשנות את מה שניתן.

7. בקשה לשחרור מהפגמים והחסרונות: בקשה מכוח עליון לשחרור מהחטאים וההרגלים הרעים.

8. רשימת אנשים שנפגעו: הכנת רשימה של אנשים שנפגעו מההתנהגויות והפעולות שלנו.

9. כפרה על הפגיעות: תיקון ופיצוי על הפגיעות שנעשו.

10. המשך חשבון נפש: המשך בדיקה עצמית וחשבון נפש יומיומי.

11. חיפוש קשר עם כוח עליון: חיפוש חיזוק הקשר עם הכוח העליון באמצעות תפילה ומדיטציה.

12. העברת המסר לאחרים: עזרה לאחרים על ידי העברת המסר והידע.

 

אצל ילדים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות, המונח ACA (Adult Children of Alcoholics, Children of Dysfunctional Families) מתייחס לאנשים שגדלו בסביבה שבה הייתה בעיה של אלכוהוליזם או בעיות אחרות כמו התמכרויות, התעללות, הזנחה או תפקוד לקוי. ילדים בוגרים כאלה מפתחים לעיתים קרובות דפוסים התנהגותיים ורגשיים שממשיכים להשפיע עליהם גם בבגרות.

 
 

התפקיד של "האסקופה" השעיר לעזאזל אצל ילדים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות (ACA)

  • מקורות התפקיד:
 

1. דינמיקות משפחתיות בלתי בריאות: במשפחות לא מתפקדות, ייתכן שילד אחד יקבל את תפקיד האסקופה כדי שהמשפחה תוכל לפרוק את המתחים הפנימיים.

2. שימור הסטטוס קוו: תפקיד זה מסייע לשמור על הסטטוס קוו המשפחתי בכך שהוא מאפשר לאחרים להימנע מהתמודדות עם בעיות אמיתיות.

3. סימון אשמים: הילדים הבוגרים המשמשים כאסקופה יכולים להיות אלו שמוחזקים כאשמים לכל בעיה, כדי להגן על מבנה המשפחה הלא מתפקד.

 
 

התפקיד במשפחה:

 
 תפקיד הקורבן: האסקופה הופך להיות קורבן להשלכות תסכולים, כעסים, ופחדים של שאר בני המשפחה.
 
 הפעלת מניפולציות: בני המשפחה עשויים להפעיל מניפולציות רגשיות על האסקופה כדי לשמור על תפקודם האישי.
  
 

השלכות על הנפש והחיים: 

 

1. ערך עצמי נמוך: ילדים בוגרים המשמשים כאסקופה לעיתים קרובות מרגישים חוסר ערך עצמי.

2. פיתוח דפוסי התנהגות של התנהלות כקורבן: נטייה לחוש כקורבן גם במצבים אחרים בחיים.

3. חרדה ודיכאון: תחושות מתמשכות של חרדה ודיכאון יכולות ללוות את האסקופה לאורך כל חייהם.

4. קשיים ביצירת קשרים: קושי בפיתוח ושמירה על קשרים בריאים עם אחרים.

5. תחושת אשמה ובושה: ילדים בוגרים אלה עלולים לחוש אשמה ובושה, גם ללא סיבה מוצדקת.

 
 

דרכי טיפול והתמודדות:

קבוצות תמיכה: קבוצות כמו ACA מספקות תמיכה והכוונה לאנשים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות.
 
טיפול פסיכולוגי: טיפול אישי יכול לעזור בזיהוי הדפוסים הלא בריאים ובפיתוח דרכי התמודדות חדשות.
 
חיזוק הערך העצמי: עבודה על בניית תחושת ערך עצמי ומסוגלות.
 
התפתחות אישית: כלים לפיתוח מודעות עצמית והבנה של הדינמיקות המשפחתיות שהשפיעו עליהם.
 
 
 
תמיכה חברתית:
 
  • סביבה תומכת: פיתוח סביבה תומכת מחוץ למשפחה יכול לסייע רבות בהתמודדות עם הקשיים הפנימיים.
  • משאבים חינוכיים: קורסים וסדנאות שיכולים לסייע בהבנה ובניהול הדפוסים המושרשים. 
 

ההתמודדות עם התפקיד של אסקופה בקרב ילדים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות היא תהליך מורכב ודורש סיוע מקצועי ותמיכה חברתית מתאימה. בעזרת טיפול ותמיכה, ניתן לשבור את הדפוסים השליליים ולהתקדם לעבר חיים בריאים ומאוזנים יותר.


תלמדו עם המקצוענים ביותר

מסלולי הלימודים של טאותרפיה

לימודי פסיכותרפיה ממוקדת טראומה והתמכרויות
מסלול תלת שנתי
הכשרה בשיטת 12 הצעדים בגישת טאותרפיה
מסלול של 15 מפגשים
לימודי הנחיית קבוצות והכשרת מרצים טאותרפיה
מסלול דו-שנתי

מרכיבים של דינמיקות משפחתיות בלתי בריאות

  • דינמיקות משפחתיות בלתי בריאות מתארות מצבים בהם היחסים בין בני המשפחה מתאפיינים בתפקוד לקוי, חוסר איזון, והתנהגויות פוגעניות. דינמיקות אלה יכולות להוביל לפיתוח תפקידים מזיקים בקרב בני המשפחה, כמו תפקיד האסקופה. הנה פירוט של המרכיבים והמאפיינים של דינמיקות משפחתיות בלתי בריאות:
 

1. שליטה וכוחנות

  • התעללות פיזית או רגשית: אחד מבני המשפחה מפעיל שליטה על ידי אלימות פיזית, איומים, או השפלה רגשית.
  • שליטה במידע: הורה או בן משפחה שולט במידע כדי להשפיע ולשלוט בהחלטות ובתחושות של בני המשפחה האחרים.

2. תקשורת לקויה

  • תקשורת עקיפה: בני המשפחה נמנעים מלדבר ישירות על בעיות ומחשבותיהם, מה שמוביל למרמור ולתסכול.
  • חוסר פתיחות: משפחות שבהן קשה לדבר על רגשות אמיתיים ונושאים רגישים. 

3. תלותיות והזנחה

  • הזנחה רגשית: הורים או בני משפחה לא מספקים תמיכה רגשית מספקת.
  • תלות הדדית: בני המשפחה מפתחים תלות אחד בשני באופן לא בריא, מה שמוביל לפחדים ולחוסר יכולת לתפקד בצורה עצמאית.

4. התעלמות ואי-הכרה

  • אי-הכרה בהישגים: הורה שלא מכיר בהישגים או במאמצים של ילדיו, מה שמוביל לתחושת ערך עצמי נמוך.
  • התעלמות מצרכים רגשיים: אי הכרה בצרכים הרגשיים של בני המשפחה.

5. האשמה והקרבה

  • תפקיד האסקופה: אחד מבני המשפחה מקבל על עצמו את האשמה לכל הבעיות והכישלונות המשפחתיים.
  • התקרבות על ידי האשמה: בני המשפחה מתקרבים זה לזה על ידי האשמה והכפשה של אחד מהם.

6. הכחשה והסתרה

  • הכחשת בעיות: משפחות שמכחישות בעיות משמעותיות כמו התמכרויות, אלימות או בעיות נפשיות.
  • שמירה על סודות: שמירת סודות משפחתיים כבדים, מה שמוביל לתחושת בדידות ואי-ביטחון.
 
 

השלכות של דינמיקות בלתי בריאות

על הנפש והחיים

  • דיכאון וחרדה: דינמיקות משפחתיות בלתי בריאות יכולות להוביל לפיתוח מצבים של דיכאון וחרדה
  • התמכרויות: ילדים שגדלים במשפחות לא מתפקדות עלולים לפתח התמכרויות כהתמודדות עם הכאב הרגשי.
  • קשיים במערכות יחסים: קושי ביצירת ושמירה על מערכות יחסים בריאות מחוץ למשפחה.
  • ערך עצמי נמוך: תחושת ערך עצמי נמוך הנובעת מהיחס הפוגעני של בני המשפחה.
 

על התפקוד המשפחתי

  • חוסר אמון: קושי לבנות אמון בתוך המשפחה ובמערכות יחסים חיצוניות.
  • בעיות בתקשורת: חוסר יכולת לתקשר בצורה בריאה ופתוחה.
  • מעגלי תפקוד לקוי: דפוסים אלה יכולים לעבור מדור לדור, כאשר הילדים ממשיכים לשחזר את הדינמיקות הלא בריאות שגדלו בהן.
 
 

דרכי התמודדות וטיפול

 

טיפול משפחתי

  • טיפול משפחתי: טיפול בו כל בני המשפחה משתתפים, כדי להבין את הדינמיקות ולשנות את הדפוסים הבלתי בריאים.
  • פיתוח תקשורת בריאה: לימוד טכניקות לתקשורת פתוחה וכנה בין בני המשפחה.
 

מסע אישי

 
  • לימודי טאותרפיה: המסע בטאותרפיה ישחרר אתכם מכל תסמיני העבר ויעזור לכם לפתח משפחה רוחנית אוהבת ללא תנאי.
  • קבוצות תמיכה: קבוצות תמיכה כמו ACA (ילדים בוגרים ממשפחות לא מתפקדות) יכולות לספק תמיכה וכלים להתמודד עם הדפוסים שנוצרו בילדות.
 
 

חיזוק העצמאות האישית

  • פיתוח ערך עצמי: עבודה על בניית תחושת ערך עצמי ומסוגלות אישית.
  • העצמה אישית: חיזוק היכולת לעמוד על דעתך ולהיות עצמאי. 
 

יצירת סביבה תומכת

  • מערכות תמיכה חיצוניות: פיתוח קשרים מחוץ למשפחה שיכולים לספק תמיכה רגשית.
  • משאבים חינוכיים: השתתפות בקורסים וסדנאות לשיפור המודעות והמיומנויות האישיות.

סיבות לשמירה על הסטטוס קוו

הסטטוס קוו במשפחה הוא מצב שבו דינמיקות, תפקידים והתנהגויות נשארים כפי שהם למרות שהן עשויות להיות בלתי בריאות או מזיקות. שמירה על הסטטוס קוו יכולה להתבצע מכמה סיבות, כולל פחד משינוי, חוסר מודעות לבעיה, או התנגדות להתמודדות עם בעיות פנימיות.

 

1. פחד משינוי

 
חוסר ודאות: שינוי מערער את המוכר והבטוח, גם אם המוכר הוא מזיק. פחד מהלא נודע יכול למנוע מהמשפחה לנסות לשנות את הדינמיקה.
 
תחושת שליטה: דפוסים קבועים, גם אם הם מזיקים, מספקים תחושת שליטה ויציבות כוזבת.
  
 

2. חוסר מודעות

 
הכחשה: בני המשפחה עשויים להימנע מהכרת בעיותיהם או מהבנה של השפעותיהן.
 
חוסר ידע: הם עשויים לא להיות מודעים לדרכי התמודדות בריאות או לא לדעת שמה שהם חווים הוא בלתי תקין.
  
 

3. הגנה על המבנה המשפחתי

 
שמירה על תפקידי המשפחה: כל שינוי במבנה המשפחתי יכול לשנות את תפקידי בני המשפחה ולערער את היציבות הקיימת.
 
מניעת קונפליקטים: שינוי יכול לעורר קונפליקטים והתנגדות, מה שיכול לגרום לריבוי מתחים ומריבות.
  
 

ביטוי הסטטוס קוו במשפחה

 

1. תפקידים מקובעים

תפקיד האסקופה: אחד מבני המשפחה מקבל את תפקיד ה"קורבן" או "השעיר לעזאזל", ולמרות הסבל, תפקידו נשמר כדי לשמור על הסטטוס קוו.
 
תפקיד ה"גיבור": אחד הילדים עשוי לשמש כ"מושיע" או "גיבור" המשפחה, המנסה לשמור על הסדר ולהשביע רצון.
  
 

2. תקשורת בלתי פתוחה

 
תקשורת עקיפה: בעיות לא מדוברת בצורה ישירה והדיבור על רגשות הוא נדיר.
 
סודות משפחתיים: יש שמירת סודות משפחתיים כדי להימנע מהתמודדות עם בעיות אמיתיות.
 
 

3. הדחקה והכחשה

 
הכחשת בעיות: בעיות כמו התמכרויות או אלימות מוכחשות על ידי המשפחה כדי לשמור על הסטטוס קוו.
 
התעלמות מצרכים רגשיים: הצרכים הרגשיים של בני המשפחה נדחקים הצידה.
 
 
 

ההשפעות של שמירת הסטטוס קוו

 

1. על הנפש

 
תחושת חוסר ערך: בני משפחה עלולים לפתח תחושות חוסר ערך עצמי כתוצאה מדינמיקות בלתי בריאות.
 
חרדה ודיכאון: חוסר יכולת להתמודד עם בעיות יכול להוביל לתחושות חרדה ודיכאון.
 
 

2. על התפקוד המשפחתי

 
חוסר אמון: חוסר תקשורת פתוחה וסטטוס קוו שלילי יכולים להוביל לחוסר אמון בין בני המשפחה.
 
דפוסים מעגליים: דפוסים שליליים עוברים מדור לדור, כאשר הילדים ממשיכים לשחזר את מה שלמדו במשפחתם.
 
 
 

דרכי שינוי ושבירת הסטטוס קוו

 

1. מודעות והכרה בבעיה

 
פתיחות: הכרה בבעיות ופתיחות לדיון עליהן הם הצעד הראשון לשינוי.
 
למידה: חיפוש מידע ולמידה על דרכים להתמודדות בריאה עם בעיות.
 
  

2. טיפול ותמיכה

 
טיפול משפחתי: טיפול בו כל בני המשפחה משתתפים, כדי לשנות דינמיקות לא בריאות.
 
טיפול אישי: טיפול פרטני לכל אחד מבני המשפחה לסיוע בהתמודדות עם הכאב הרגשי.
 
 

3. פיתוח תקשורת בריאה

 

לימוד טכניקות תקשורת: פיתוח יכולת לתקשר בצורה פתוחה וכנה.
 
שיתוף ברגשות: עידוד בני המשפחה לשתף ברגשותיהם ובמחשבותיהם.
  
 

4. תמיכה חיצונית

 
קבוצות תמיכה: השתתפות בקבוצות תמיכה כמו ACA יכולה לספק כלים ותמיכה לשבירת דפוסים שליליים.
 
מערכת תמיכה: פיתוח קשרים מחוץ למשפחה שיכולים לספק תמיכה רגשית וחברתית.
 
 

שמירה על הסטטוס קוו במשפחה בלתי מתפקדת היא תהליך מורכב שלרוב נובע מפחד משינוי, חוסר מודעות והגנה על המבנה המשפחתי. למרות שהסטטוס קוו מספק תחושת יציבות כוזבת, הוא יכול להוביל להשפעות שליליות על הנפש והחיים. שבירת הסטטוס קוו דורשת מודעות, תמיכה מקצועית ופתיחות לשינוי.

סיבות לסימון אשמים במשפחה

סימון אשמים (או "האשמת שעיר לעזאזל") הוא תהליך שבו קבוצה, ובמקרה של משפחה, מזהה ומפנה את התסכולים, הכעסים, והבעיות הפנימיות שלה לעבר אדם אחד או כמה אנשים. התהליך הזה יכול להיות הרסני במיוחד, שכן הוא לא רק משמר את הדינמיקות הבלתי בריאות, אלא גם גורם לנזק רגשי ונפשי לאדם שמסומן כאשם.

 
 

1. הפחתת מתח פנימי

 
שסתום לחץ: הסימון של אדם אחד כאשם מאפשר לשאר בני המשפחה להימנע מלהתמודד עם הבעיות האמיתיות, על ידי הפניית כל התסכולים והכעסים כלפיו.
 
הסחת דעת: הסימון של אשם יכול להסיט את המיקוד מהבעיות המשפחתיות הקשות וליצור תחושת "אחדות" בקרב בני המשפחה נגד אותו אדם.
 
 

2. שימור הסטטוס קוו

 
מניעת שינוי: סימון האשם משמר את הסטטוס קוו בכך שהוא מונע התמודדות אמיתית עם הבעיות ומאפשר להמשיך בתפקוד הלא בריא ללא צורך בשינוי.
 
 

3. חוסר מודעות ומנגנוני הגנה

 
השלכה: בני המשפחה עשויים להשליך את הפחדים, החולשות והבעיות שלהם על אדם אחר כדי להימנע מהתמודדות עם התחושות והבעיות הפנימיות שלהם.
 
 
 

התפקיד במשפחה

  
 

1. תפקיד האשם

 
קורבן קבוע: האדם המסומן כאשם הופך לקורבן קבוע של ההאשמות והכעסים, והוא סופג את התסכולים והלחצים של שאר בני המשפחה.
 
מניעת התמודדות: כל עוד יש מישהו שמסומן כאשם, שאר בני המשפחה אינם נדרשים להתמודד עם הבעיות הפנימיות שלהם או עם הדינמיקות הבלתי בריאות.
 
 
 

2. הקרבה

 
הקרבה עצמית: לעיתים, האדם המסומן כאשם עשוי לקבל את התפקיד הזה מתוך תחושת הקרבה עצמית, מתוך אמונה שזה מה שמגן על המשפחה.
 
 
 

ההשלכות על הנפש והחיים

 

1. השפעות רגשיות ונפשיות

 
ערך עצמי נמוך: אדם שמסומן כאשם עלול לפתח תחושות עמוקות של חוסר ערך עצמי ואשמה.
 
חרדה ודיכאון: הסימון הקבוע כאשם עלול להוביל לחרדה, דיכאון ומצבים נפשיים קשים אחרים.
 
טראומה נפשית: ההתמודדות המתמשכת עם האשמות ותחושת כישלון יכולה לגרום לטראומה נפשית חמורה.
 
 
 

2. השפעות חברתיות

 
קושי ביצירת קשרים: אנשים שמסומנים כאשמים במשפחתם עשויים להתקשות ליצור ולשמור על קשרים חברתיים בריאים מחוץ למשפחה.
 
תחושת בדידות: תחושת הבדידות הנובעת מהסימון כאשם יכולה להעמיק את הקשיים הרגשיים והנפשיים.
  
 

3. ההשפעה על ההתפתחות האישית

 
מגבלות אישיות: הסימון כאשם עשוי להוביל לפיתוח מגבלות אישיות ולעיכוב בהתקדמות האישית והמקצועית.
 
חוסר ביטחון: האדם המסומן עשוי לחוש חוסר ביטחון במעשיו ובקבלת החלטות.
 
 
 

סימון אשמים במשפחה הוא תהליך הרסני המשמר את הסטטוס קוו הבלתי בריא וגורם לנזק רגשי ונפשי לאדם המסומן כאשם. טיפול משפחתי ואישי, קבוצות תמיכה ופיתוח עצמאות אישית יכולים לסייע בשבירת הדפוסים השליליים ובבניית חיים בריאים ומאוזנים יותר. 

מדיטציה להתגברות על תפקיד השעיר לעזאזל

הנה מדיטציה שמתאימה להתגברות על תפקיד השעיר לעזאזל, המסייעת לחיזוק הערך העצמי, התמודדות עם רגשות אשמה, ושחרור מהעבר.

 

הכנה

 

1. מקום שקט: מצא מקום שקט שבו תוכל לשבת בנוחות ללא הפרעות.

2. תנוחה נוחה: שב בתנוחה נוחה, עם גב זקוף ורגליים מונחות על הרצפה או בתנוחת ישיבה מזרחית.

3. נשימה עמוקה: קח כמה נשימות עמוקות כדי להרגיע את הגוף והנפש.

 
 

שלב 1: נשימות מודעות

1. נשימות עמוקות: התחל בנשימות עמוקות ואיטיות. שאף אוויר דרך האף, החזק לשנייה או שתיים, ונשוף דרך הפה.

2. מיקוד בנשימה: שים לב לתחושת האוויר שנכנס ויוצא מגופך. נסה להתמקד רק בנשימה ולהרפות ממחשבות טורדניות.

 
 

שלב 2: הרפיה עמוקה

1. ספירת נשימות: ספר את הנשימות שלך עד עשר. אם תמצא את עצמך מאבד ריכוז, פשוט התחל לספור מחדש.

2. הרפיית הגוף: בזמן שאתה נושם עמוק, הרפה כל חלק בגופך מהראש ועד הרגליים. דמיין את כל המתח נמס ומתפוגג.

  
 

שלב 3: דמיון מודרך

1. מקום בטוח: דמיין שאתה נמצא במקום בטוח, נעים ושליו. זה יכול להיות חוף ים, יער ירוק, או כל מקום שמרגיע אותך.

2. פגישה עם האני האמיתי: דמיין שאתה פוגש את עצמך, את האני האמיתי שלך. חבק את עצמך באהבה וקבל את עצמך כמו שאתה.

 
 

שלב 4: שחרור העבר

1. מראה פנימית: דמיין מראה פנימית שבה אתה רואה את עצמך בתפקיד השעיר לעזאזל. חשוב על כל הכאב והאשמה שהרגשת.

2. שחרור האשמה: דמיין אור בהיר ומחמם נכנס לתוך גופך, ממלא אותך באהבה ובסליחה. חשוב על האור הזה מפזר את כל האשמה והכאב שלך. תן לכל התחושות השליליות להתמוסס ולצאת מגופך.

  
 

שלב 5: חיזוק הערך העצמי

1. חיזוק חיובי: חזור על משפטים חיוביים כמו "אני ראוי לאהבה", "אני חזק ומסוגל", "אני משוחרר מהעבר שלי".

2. דמיין הצלחות: דמיין את עצמך מצליח ומאושר, חופשי מהתפקיד שהוטל עליך בעבר. תן לעצמך לראות ולהרגיש את השינוי החיובי.

 
 

סיום המדיטציה

 

1. נשימה עמוקה: קח כמה נשימות עמוקות נוספות, והתמקד בתחושת הרוגע והשלווה.

2. חזרה להווה: פתח את העיניים לאט וחזור בהדרגה להווה. תן לעצמך כמה רגעים לשבת בשקט לפני שאתה חוזר לפעילות היומיומית.

 
 

טיפים למדיטציה מוצלחת

 

התמדה: נסה לבצע את המדיטציה מדי יום, אפילו אם רק לכמה דקות, כדי לחזק את התחושות החיוביות.

הכרת תודה: לאחר כל מדיטציה, רשום שלושה דברים שאתה מודה עליהם בחייך.

תמיכה מקצועית: אם אתה מרגיש שאתה זקוק לעזרה נוספת, אל תהסס לפנות לטיפול מקצועי.

 
 

המדיטציה הזו יכולה לסייע לך להשתחרר מהכאב והאשמה שנגרמו מהתפקיד של השעיר לעזאזל, ולבנות ערך עצמי חזק ובריא. 

הסיפור של שני הנזירים והאישה

הנה סיפור זן שמתאים להתגברות על תפקיד השעיר לעזאזל, שמטרתו להמחיש את חשיבות השחרור מהעבר והחיים בהווה:

 

פעם, לפני שנים רבות, חיו שני נזירים זן במנזר מרוחק בהרים. הנזירים היו חברים טובים ונהגו לתרגל יחד ולעזור זה לזה בשמירה על אורח החיים הנזירי. יום אחד, הם יצאו למסע כדי להגיע לכפר סמוך.


בדרך, הם הגיעו לנהר שזרם במרץ. על גדת הנהר עמדה אישה צעירה, שהייתה לבושה בבגדים יפים ונראתה מודאגת מאוד. היא לא ידעה כיצד תוכל לחצות את הנהר מבלי להרטיב את בגדיה.

 

הנזיר הראשון, בלי להסס, ניגש לאישה ואמר לה, "אני אעזור לך." הוא הרים אותה על כתפיו ונשא אותה מעבר לנהר. הנזיר השני הלך לצידו, מבולבל ולא מרוצה מהמעשה. אחרי שהם חצו את הנהר, הנזיר הראשון הניח את האישה בזהירות על האדמה והיא הודתה לו בהתרגשות והלכה לדרכה.


הנזירים המשיכו במסעם בשתיקה. הנזיר השני היה מוטרד מאוד ולא יכל לשמור על מחשבותיו לעצמו. אחרי שעה של הליכה, הוא לא יכול היה יותר ואמר לנזיר הראשון: "איך יכולת לעשות זאת? אנחנו נזירים ואסור לנו לגעת בנשים!"


הנזיר הראשון חייך וענה לו ברוגע, "אני הרמתי את האישה והנחתי אותה על האדמה לפני שעה. אתה עדיין נושא אותה."

 

מוסר השכל

הסיפור הזה מלמד אותנו על החשיבות של שחרור מהעבר ומהמחשבות השליליות שמכבידות עלינו. בדיוק כמו הנזיר השני, גם אנו עשויים להמשיך ולשאת על גבנו רגשות שליליים, אשמה ותסכול מהעבר, שמונעים מאיתנו לחיות בהווה בצורה חופשית ומאושרת.


אם אתה חש כמו השעיר לעזאזל, זכור את הנזיר הראשון: שחרר את העבר והנח את הכאב והתסכול מאחוריך. החיים בהווה מאפשרים לך לבנות עתיד טוב יותר ולהרגיש חופשי ומשוחרר. 

 

מקווה שהסיפור הזה יעזור לך למצוא את השחרור הפנימי ויחזק אותך בדרך להתגברות על העבר.

"Trauma recovery programs in Thailand, offering holistic and comprehensive healing."

צרו איתנו קשר

פנו אלינו עם כל השאלות שיש לכם

נשמח לשוחח איתך! אל תהסס/י לפנות אלינו עם כל שאלה שיש לכם. 

"Long-term recovery programs at a rehabilitation center, focusing on sustained healing and support."

צור קשר

קבע פגישת ייעוץ חינם

קבע פגישת ייעוץ חינם עם הצוות שלנו ובוא נגרום לדברים לקרות!

הנה רשימה חלקית של הדברים שמהם ילדים בוגרים של הורים אלכוהוליסטים צריכים להימנע:

דברים שמהם ילדים בוגרים צריכים להימנע 
 

1. הכחשה והתעלמות מהרגשות:

– הכחשה או הדחקה של רגשות עלולה להוביל לחוסר יכולת להתמודד עם הקשיים הרגשיים באופן בריא.

– יש חשיבות להכיר ברגשות ולתת להם מקום, גם אם הם כואבים.

 
 

2. ניסיון לרצות את כולם:

– הנטייה לרצות את כולם ולהימנע מקונפליקטים עלולה לפגוע בתחושת העצמי ובגבולות האישיים.

– חשוב ללמוד להציב גבולות בריאים ולא לפחד לומר "לא".

  
 

3. לקיחת אחריות על רגשות והתנהגויות של אחרים:

– תחושת אחריות יתר על רגשות והתנהגויות של אחרים יכולה להוביל לתחושת עומס ולחץ נפשי.

– יש להבין שכל אחד אחראי על רגשותיו והתנהגויותיו האישיים.

 
 

4. הימנעות מקשרים קרובים:

– פחד מקשרים אינטימיים וקרובים עלול לגרום לבדידות ולתחושת נתק.

– יש לעבוד על בניית קשרים בריאים שמבוססים על אמון ופתיחות.

 

5. שימוש בהתמכרויות כדרך להימנע מהתמודדות:

– שימוש באלכוהול, סמים או התנהגויות כפייתיות אחרות כדרך להימנע מהתמודדות עם כאב רגשי.

– חשוב לחפש דרכים בריאות להתמודד עם הרגשות, כמו טיפול או מדיטציה.

 
 

6. ביקורת עצמית מופרזת:

– נטייה לביקורת עצמית חריפה ולהשוואה לאחרים עלולה לפגוע בתחושת הערך העצמי.

– יש לעבוד על קבלה עצמית והבנה שהטעויות הן חלק מתהליך הלמידה.

 
 

7. התמקדות בצרכים של אחרים על חשבון הצרכים האישיים:

– התעלמות מצרכים אישיים והתמקדות בצרכים של אחרים יכולה להוביל לתחושת התשה וניצול.

– חשוב לזכור לטפל בעצמך ולשים לב לצרכים האישיים.

 

טיפים להתמודדות ולשיפור

 
  • חיפוש תמיכה מקצועית: טיפול פסיכולוגי או השתתפות בקבוצות תמיכה כמו ACA יכולים לסייע בהתמודדות עם האתגרים האישיים.
  • פיתוח מיומנויות רגשיות: למידת טכניקות לניהול רגשות וביטוי רגשות בצורה בריאה.
  • תזונה ואורח חיים בריא: שמירה על תזונה בריאה, פעילות גופנית וסדר יום מאוזן.
  • תרגול מדיטציה והרפיה: שימוש במדיטציה וטכניקות הרפיה כדי להפחית מתח ולחזק את הקשר עם עצמך.